תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: האתגר הכיתתי

מילות המפתח: רס"ג, קראים, יהדות בבל
בתקופת הגאונים יש תחייה מחודשת של הכיתתיות היהודית ובמיוחד עם פעילותו של ענן בן דוד, מייסד הכת הקראית. בפרק תיאור נקודות המחלוקת העיקריות בין היהדות הרבנית לקראים והמערכה שניהל רב סעדיה גאון נגדם. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן

מילות המפתח: רס"ג, לוח שנה, ישיבות, יהדות בבל
הידיעות העיקריות על מהלך חייו של רב סעידה גאון והתפקיד שמלא בפולמוס על לוח השנה שהתחולל בשנים 923-921 בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. רב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק הזה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. בשנת 928 נתמנה לראש ישיבת סורא אך מעמדו כראש הישיבה היה שנוי במחלוקת. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רס"ג, יהדות בבל
רב סעדיה גאון חולל שינויים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל. הוא חיבר מונוגרפיות בתחומי הלכה שונים, עסק בפרשנות המקרא וכתב חיבורים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. הוא חולל מהפכה גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות והטביע את חותמו על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת

מילות המפתח: רס"ג, מסורת יהודית, יהדות בבל
רעיון ה"מסורת" בחיים הדתיים ובאופן כללי ממלא תפקיד מרכזי בחשיבתו של רס"ג. מצד אחד היה רב סעדיה חדשן ואף מהפכן בלתי נלאה אך מצד שני, כל הכלים החדשים שהשתמש בהם נועדו לשרת מטרה אחת נעלה: הגנה על המסורת היהודית הרבנית.  /למידע מלא...

הוא גאון!

מילות המפתח: רס"ג, שפה עברית, מילונאות עברית
חשבתם פעם על מילון שמסודר לפי סופי המילים? רס"ג חשב. כן-כן, הוא גאון. /למידע מלא...

יהדות בבל ומוסדותיה : מבוא

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, יהדות בבל
המבוא לחיבור "יהדות בבל ומוסדותיה" מציג רקע היסטורי להתפתחותה של יהדות בבל התלמודית, החל מהתקופה הפרתית ועד התקופה הססאנית. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...