מרכזי ההנהגה המסורתיים: 1. בבל

מילות המפתח: ישיבות, ראש הגולה, יהדות בבל
על מוסדות ההנהגה של יהודי בבל בתקופת הגאונים: ראש הגולה וישיבות סורא ופומפדיתא, חלוקת הסמכויות ביניהם ואזורי ההשפעה של כל אחת מהישיבות. במאמר תיאור הזיקה בין הישיבות לקהילות והדרך שבה נוצרה ספרות השו"ת. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ד. ביטויי השלטון העצמי של מוסדות ההנהגה המרכזיים

מילות המפתח: רס"ג, ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
עוצמתה של ההנהגה המרכזית של היהודים בארצות האסלאם באה לידי ביטוי בטקסים שהתקיימו בבבל כגון הכתרת ראש הגולה ובכינוס ההמוני ב'ירחי כלה'. בישיבה שבארץ ישראל היה המעמד בהר הזיתים בהושענא רבה המעמד הציבורי המרכזי. בין שני מרכזי ההנהגה, ארץ ישראל ובבל, פרץ במאה ה- 10 מאבק על הבכורה. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: המרכז הארץ ישראלי והתחרות בין שני המרכזים

מילות המפתח: ישיבות, פיוטים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
בתקופת הגאונים שררה תחרות קשה בין המרכז היהודי שבארץ ישראל לבין המרכז בבבל. במאמר תיאור מעמדה של הישיבה בארץ ישראל באותה תקופה, תחומי השפעתה והיצירה הרוחנית. אחד מתחומי היצירה החשובים בארץ ישראל היה הפיוט והוא מהווה כלי להכרת עולמם הרוחני והלימודי של היהודים בארץ ישראל. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: האתגר הכיתתי

מילות המפתח: רס"ג, קראים, יהדות בבל
בתקופת הגאונים יש תחייה מחודשת של הכיתתיות היהודית ובמיוחד עם פעילותו של ענן בן דוד, מייסד הכת הקראית. בפרק תיאור נקודות המחלוקת העיקריות בין היהדות הרבנית לקראים והמערכה שניהל רב סעדיה גאון נגדם. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רס"ג, יהדות בבל
רב סעדיה גאון חולל שינויים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל. הוא חיבר מונוגרפיות בתחומי הלכה שונים, עסק בפרשנות המקרא וכתב חיבורים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. הוא חולל מהפכה גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות והטביע את חותמו על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת

מילות המפתח: רס"ג, מסורת יהודית, יהדות בבל
רעיון ה"מסורת" בחיים הדתיים ובאופן כללי ממלא תפקיד מרכזי בחשיבתו של רס"ג. מצד אחד היה רב סעדיה חדשן ואף מהפכן בלתי נלאה אך מצד שני, כל הכלים החדשים שהשתמש בהם נועדו לשרת מטרה אחת נעלה: הגנה על המסורת היהודית הרבנית.  /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: תכונות אופייניות של כתיבתו

מילות המפתח: רס"ג, ספרות תורנית, יהדות בבל
בחיבוריו של רב סעדיה גאון יש חידושים רבים שהוא יצר, למשל הצגת תוכן העניינים ומספור הפרקים, כתיבת הקדמה, שהייתה מקובלת בספרות המוסלמית אבל לא בספרות היהודית שעד זמנו וריבוי הפנים בכל אחת מיצירותיו. כמעט את כל חיבוריו ההגותיים, הפרשנים והבלשניים כתב בערבית ואילו בשירה השתמש בעברית. /למידע מלא...