ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום" : התכנית למדינה דו-לאומית כחלק מן ההיערכות נגד הרוויזיוניזם

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודי גרמניה, מדיניות ציונית, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
ב- 1925, ערב הקונגרס הציוני הי"ד, החלה להתגבש בקרב ציוני גרמניה תכנית פוליטית מוגדרת בשאלת היחסים עם הערבים. התכנית, שאותה ניסח רוברט ולטש, תקפה את הציונות הרוויזיוניסטית והעמידה כנגדה את רעיון המדינה הדו-לאומית.  /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום": הקונגרס הציוני הי"ד והקמת "ברית-שלום"

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ארגונים ציוניים, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
על ההשפעה שהייתה לקונגרס הציוני הי"ד על הקמת "ברית שלום". העימות הגלוי והפומבי בין ז'בוטינסקי לבין וייצמן ורופין במה שנוגע לשאלה הערבית הוא שנתן את הדחיפה המכרעת לייסודה של "ברית שלום", משום שנוצר רושם חזק בדבר גיבויה של ההנהגה הוייצמנית לפתרון הדו-לאומי. /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
על הקמתה של 'האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית' (ה-Central Verein). הקמת האגודה באה בראש ובראשונה לבסס את האמנציפציה ולחזקה אל מול האיום שהציבה בפניה האנטישמיות החדשה. /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : מיסוד הפוליטיקה היהודית וראשיתו של המאבק הפומבי בגרמניה הווילהלמינית

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
הקמתן של 'האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית' (ה-Central Verein) ב- 1893 ושל 'ההתאחדות הציונית של גרמניה' היו חלק ממפנה רחב יותר בתרבותה הפוליטית של יהדות גרמניה. המאמר  משווה בין הארגונים מבחינת הדפוסים של הזהות היהודית והפרשנויות השונות למושג אמנציפציה.   /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : אתגר אידאולוגי תחת אש : בימי מלחמת העולם הראשונה

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, מלחמת העולם הראשונה, ארגונים ציוניים
מלחמת העולם הראשונה הביאה בחודשיה הראשונים לקונסנזוס בסיסי בין הארגונים היהודיים הגרמניים השונים על בסיס מחויבותם המשותפת לגרמניה. אבל התארכות המלחמה וגילויי האנטישמיות במהלכה הבליטו את הפערים האידיאולוגיים בין האגודה המרכזית להתאחדות הציונית.  /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה: התחדשות רעיונית וארגונית בימי הרפובליקה

מילות המפתח: אנטישמיות, ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
בתקופת רפובלקת וימאר חיו יהודי גרמניה במציאות מורכבת. מצד אחד הם נהנו משוויון זכויות ותחומים רבים, כמו האקדמיה, הצבא והשירות הציבורי, שהיו עד אז סגורים בפני היהודים, נפתחו בפניהם. מצד שני, הפכה הפוליטיקה הגרמנית אלימה ויצרית יותר. המאמר בוחן את תגובת הארגונים היהודייים למציאות החדשה.   /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום"

מילות המפתח: יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים
בין מייסדיה וחבריה של אגודת "ברית-שלום" ששמה לה למטרה את הקמת מדינה דו לאומית, בלטו אינטלקטואלים יוצאי מרכז אירופה בכלל וגרמניה בפרט. המאמר בוחן את הזיקה של האגודה לתנועה הציונית בגרמניה. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום" : הציונות הגרמנית כזירה לגיבוש הרעיון הדו-לאומי 1921-1920

מילות המפתח: יהודי גרמניה, ציונות סוציאליסטית, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
בקרב יהודי גרמניה, ובמיוחד בקרב ציוני גרמניה, בלטו הנטייה לספקנות פוליטית, הפתיחות לרוחות חדשות והרגישות החברתית. המאמר מתאר את הגורמים והתהליכים שהשפיעו על התנועה הציונית בגרמניה ובעיקר את ההשפעה שהייתה למלחמת העולם הראשונה על צמיחתה של ציונות סוציאליסטית מתונה. /למידע מלא...