חג הפסח : שמות ומשמעויות

מילות המפתח: פסח, אביב, הגדה של פסח, סדר ליל פסח, שלוש רגלים, מצה, קרבן פסח
על חג הפסח - שמותיו הנוספים ומשמעותם (חג המצות, חג החירות וחג האביב), על חג הפסח ויציאת מצרים, על מטרת הקריאה בהגדה, על קערת הסדר, על חג האביב - חג חקלאי, ועל תחילתו של החג באמצע החודש. /למידע מלא...

אמצעי תשלום בעת העתיקה

מילות המפתח: כסף
הטקסט מתאר את התפתחות הכלכלה העתיקה, מסחר חליפין ועד לשימוש במטבעות, ומסביר את מקורו של הביטוי "בצע כסף". /למידע מלא...

החברה היהודית : בתי המדרשות ועולמם החברתי של חכמים

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
על התגבשות המסגרות החברתיות של עולם החכמים לאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : תלמוד או מעשה

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
אחת המחלוקות החשובות ביותר, שהעסיקו את החכמים במשך דורות אחדים, היתה השאלה מה עדיף - תלמוד או מעשה. "מעשה" בהקשר זה הוא קיום מצוות בתחום החברתי, כגון צדקה וגמילות חסדים. על הגישות השונות בקרב החכמים בסוגיה זו, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : החסידים

מילות המפתח: חסידות, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
החסידים היו שייכים לעולמם של חכמים, אולם התייחדו באורחות חייהם, בהשקפת עולמם ובפעילותם בחברה. בשאלת המחלוקת "תלמוד או מעשה" החסידים הדגישו באופן מוחלט את המעשה, במיוחד קיומן של מצוות שיש בהן תמיכה בחלשים. על התפתחות המושג "חסידים", ומערכת היחסים בין חכמים לחסידים, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : חברים ועמי הארץ

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
"חברים" ו"עמי הארץ" הם מושגים חברתיים מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. לאחר חורבן הבית, נשתנתה משמעותם של המושגים והם ציינו את החכם לעומת הבור. על המתיחות והשנאה בין חכמים לעמי הארץ, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : עמדת חכמים כלפי שומרונים ונוכרים

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, שומרונים, תלמידי חכמים
על עמדתם של החכמים כלפי הנוכרים והשומרונים ויחסם לעבודה זרה ולאלילות בארץ ישראל, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : עולים מתפוצות הגולה

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
תנועת ההגירה לאחר חורבן בית שני, היתה בעיקר בכיוון של ירידה מארץ-ישראל לתפוצות הגולה. אך היתה גם עלייה, עלייתם של חכמים שבאו רובם מבבל. על יחסם של חכמים לריכוזי עולים מן התפוצות, ויחסם המתנשא של הבבלים לאוכלוסיה המקומית. /למידע מלא...