עליה שניה : מפלגות הפועלים

מילות המפתח: עלייה שנייה, פועלי ציון, הפועל הצעיר
המפלגות שקמו בתקופת העליה השניה, 'הפועל הצעיר'  'ופועלי ציון', באו לענות על צרכיהם של הפועלים בתחומים השונים. בוועידות שקיימה כל אחת משתי המפלגות הותאמו העקרונות האידיאולוגיים למציאות החיים הארצישראלית. /למידע מלא...

בן-גוריון עם חבריו למערכת 'האחדות', עיתון מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל, ירושלים, 1911

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, עיתונות עברית, פועלי ציון
יושבים, מימין לשמאל: יצחק בן-צבי, בן-גוריון ויוסף חיים ברנר; עומדים - אהרן ראובני ויעקב זרובבל. זמן קצר לאחר עלותו ארצה נבחר בן-גוריון לוועד המרכזי של מפלגת 'פועלי ציון', וב- 1910 נבחר כחבר מערכת בטאונה החדש, 'האחדות', שם פתח בפעילותו הספרותית ועל מאמריו שם החל לחתום בשם משפחתו החדש, בן-גוריון. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארץ-ישראל, בן-גוריון, דוד, היסטוריה, מוסר המקרא
המאמר מתאר את יחסו המיוחד של דוד בן גוריון לתנ"ך. על פי בן גוריון, ייחודו של התנ"ך נובע מהיותו ספר היסטוריה, ספר מוסר, ספר רוח ותרבות וספר שנתן לעם היהודי תקווה לשיבת ציון לאורך תקופת הגלות הארוכה. הישרדותו של העם היהודי, הדת היהודית והלשון העברית ("סוד הפלא המשולש") לאורך הדורות נובע מייחודו של התנ"ך שהעניק לעם היהודי לאורך הדורות יסודות של תקווה לעתיד. אליבא דבן גוריון, העם היהודי שמר על הספר, אך ספר הספרים שמר על העם באותה מידה.  /למידע מלא...

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, בן-גוריון, דוד
לתפיסתו של דויד בן גוריון הרצל לא המציא את הרעיון הציוני ואף לא חידש את חזון המדינה היהודית. אך הרצל הצליח לשנות את מהלך ההיסטוריה היהודית ולהוביל להקמת מדינת ישראל ובכך גדולתו.   /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך, גלות בבל, מדרש (פרשנות המקרא)
"התנ"ך זורח באור עצמו" הוא כותרת למכתב ארוך שכתב דוד בן גוריון ובו הוא התייחס למהותו ולמעמדו של ספר התנ"ך. לדעת בן גוריון, התנ"ך בישראל המודרנית אינו מקבל את המעמד שלו הוא ראוי. בתנ"ך יש אמת צרובה ומכאיבה, הוא מכיל בתוכו מורכבות של חומר ורוח, והוא היצירה המתאימה ביותר לעם שמחדש את ימיו במדינה עצמאית, לאחר גלות ארוכה. בשל תפיסת עולם זו פעל בן גוריון רבות כדי לקדם את מעמדו של התנ"ך בקרב הציבור בארץ.   /למידע מלא...

מילות המפתח: הים התיכון, בן-גוריון, דוד, מסחר, ים סוף, יפו (יישוב עתיק)
שליטת ישראל המודרנית בשני הימים החשובים- ים סוף וים התיכון- הביאה את דוד בן גוריון לסקור את שליטת ישראל בימים בימי המקרא ובימי בית שני. לטענתו, מדינת ישראל היא השלטון היהודי העצמאי הראשון אשר מחזיק בשליטה בשני הימים הללו. את סקירתו פותח בן גוריון בימי משה בעת יציאת מצרים, ממשיך דרך סקירת השבטים היושבים על חופו של ים ובשליטת ממלכת שלמה על נתיבי הסחר הימיים ומסיים בתיאור השליטה הימית בימי החשמונאים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, מוסר היהדות, מדינה, ציונות ויהדות, ציונות מדינית
המאמר דן בהתייחסותו של דוד בן-גוריון למושג 'עם-סגולה'. עם ישראל מיוחד לא רק בשל הישרדותו ההיסטורית וסיפורו הלאומי אלא בשל הערכים המוסריים המנחים אותו החל מתקופת נביאי הכתב ועד ימי התחדשות הציונות. 'עם הבחירה' איננו עם שנבחר על-ידי האל, אליבא דבן-גוריון אלא עם שבחר באלהיו ובמצוותיו ולכן, העליונות של עם ישראל איננה נובעת מרגשות לאומיים אלא מהכרח לקיים את המצוות המוסריות בהם בחרו. 'עם סגולה' הוא קריאת כיוון ולא עובדה מציאותית היסטורית ולזו מחוייבת מדינת ישראל המודרנית: להיות 'מדינת מופת'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...