הכתובת העברית החדשה מימי יאשיהו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יאשיהו (מלך יהודה), כתובות עבריות
המאמר עוסק בכתובת עברית שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות במצודה סמוך ליבנה- ים. החלק הראשון של המאמר עוסק בפיענוח הכתובת ובהבנת הסיפור שמאחוריה. החלק השני של המאמר עוסק במשמעותה של הכתובת להבנת התקופה. מהכתובת לומד המאמר שבתקופתו של המלך יאשיהו הייתה הרחבת גבולות בדומה למתואר בדברי הימים והיה גיוס של עובדי מס. /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים

מילות המפתח: תקופת המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
הארכיאולוגיה הוכיחה שיש ההתאמות בין המימצאים בחפירות בישראל, ובמזרח הקרוב כולו, לבין העולם המתואר בתנ"ך. לכן אין מקום לטענה כי המקרא אינו אלא חיבור ספרותי כוהני בלא כל בסיס היסטורי. עם זאת, הסתירות בין המימצא הארכיאולוגי לסיפור המקראי הם רבות ולכן גם אין מקום לטענה כי המקרא מספק תיאור מדויק של מה שאכן התרחש.  /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית
בשנות השבעים של המאה העשרים חל שינוי בתפיסות המחקר של הארכיאולגיה המקראית.  הארכיאולוגיים החלו להשתמש בשיטות מתחום מדעי החברה על מנת לקבל תמונה כללית על החברה המקראית ואורחות חייה. /למידע מלא...

ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה

מילות המפתח: תנ"ך, ארכיאולוגיה מקראית
התנ"ך הוא חלק חשוב להבנת ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא. חשיבותו של התנ"ך היא לאו דווקא בעדויות הישירות שלו על הארועים אלא בהיותו עדות על התנאים הפוליטיים, החברתיים והרוחניים של תקופה זו. העדויות הארכיאולוגיות מאירות הן את האמיתות ההיסטוריות והן את המגמות התיאולוגיות שבספר. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...