חומות ירושלים בימי נחמיה : ב

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. נחמיה, נחמיה בן חכליה
חלק זה של המאמר עוסק בכתובים מקראיים מתוך ספר נחמיה הקשורים בחומות ירושלים. בכתובים אלו קשיים שניתן לבארם בעזרת הידע הארכיאולוגי  מהחפירות  שנערכו בירושלים בשנות השישים והשבעים. /למידע מלא...

בעקבות אוצרות המקדש : סיפורה של משלחת פארקר שחפרה בעיר דוד בשנים 1911-1909

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית, פיר וורן (מפעל מים)
סיפורה של משלחת חפירות שחפרה בירושלים בעיר דוד בתחילת המאה ה- 20, מתוך מטרה לחשוף את ארון הברית ואוצרות מקדש שלמה. המאמר מספר על היוזמה שעמדה מאחורי ארגון המשלחת, על ההכנות, החפירות, התגליות ועל השערוריה שהתחוללה בירושלים ובאמפריה העות'ומאנית בעקבות התנהלות המשלחת. /למידע מלא...

בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח
תאור הממצאים הארכיאולוגיים החדשים באתר בריכת השילוח בעיר דוד ודיון לגבי אפשרויות השימוש בבריכה. האם רק שתיה או גם טבילה לצורך טהרה. /למידע מלא...

חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית
תאור של הממצאים הארכיאולוגיים בחפירות בעיר דוד הנערכות מאז שנת 1995 מטעם רשות העתיקות. /למידע מלא...

האות הכתובה

מילות המפתח: פרשנות המקרא, ארכיאולוגיה, ארכיאולוגיה מקראית
הממצאים הארכיאולוגיים הם חלקיים ואילמים כשלעצמם. לעומתם, הטקסטים העתיקים הם לכאורה מפורטים וישירים. האמנם, או שיש בהם שיבושים, סתירות פנימיות ומגמתיות? ואם יש ניגוד בין הממצאים לבין הטקסט, למי יש להאמין? אגב – מי בדיוק הרג את גלית? /למידע מלא...

דברים על הזיקה בין הארכיאולוגיה של ארץ ישראל לחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא

מילות המפתח: תקופת המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
למאמר שלושה חלקים: בחלק הראשון תיאור של הגישות והשינויים בגישות של חוקרי המקרא בשאלת ההסטוריות של המקרא לאור הממצא הארכיאולוגי. בחלק השני תיאור המידע על תקופת המקרא מהממצא הארכיאולוגי לבדו. בחלק השלישי רשימה מפורטת של ממצאים ארכיאולוגיים שיש זיקה ברורה בינהם ובין המקרא. /למידע מלא...

ההתנחלות הישראלית : האסכולה הסוציולוגית במבחן העדות הארכיאולוגית

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
המאמר דוחה את הטענות של האסכולה הסוציולוגית לגבי ההתנחלות של שבטי ישראל בכנען. האסכולה הסוציולוגית טענה שראשיתו של עם ישראל היא לא באוכלוסיה של נודים (כפי שעולה מהתיאור המקראי) אלא בשכבות חברתיות מדוכאות מערי הממלכה הכנעניות, שעזבו את הערים הגדולות ועברו להר. תאוריה זו, לדעת מחבר המאמר, לא עומדת במבחן הממצא הארכיאולוגי מהתקופה הנדונה. /למידע מלא...

אחד עשר יום מחורב

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים, קדש ברנע
סיפור ההרפתקה המחקרית של זיהוי מקומה של קדש המקראית. המאמר מספר על מסעות החוקרים במדבר סיני ועל הויכוחים בינהם בשאלה היכן נמצאת קדש ברנע בה חנו ישראל במסעם ממצרים לכנען. /למידע מלא...