ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

קונכייה מסוג "טריטון", שימשה שופר תקיעה במקדש הפלשתי בתל קסילה

מילות המפתח: שופר, ארכיאולוגיה מקראית, תל קסילה
דף מידע על קונכיה ששמשה כשופר שנמצאה בתל קסילה ועל המנהג לתקוע בשופר בהזדמנויות שונות, על פי העדות המקראית. /למידע מלא...

יצירתו הפרשנית וההגותית של רס"ג: מפעלו של מנהיג

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, פרשנות המקרא, רס"ג, קראים
המאמר בוחן את מפעלו ההגותי והפרשני של רס"ג כיצירה המבקשת להתמודד עם האתגר הפילוסופי הנוצרי והמוסלמי ועם תופעת הקראות. ביצירתו של רס"ג קיים קשר הדוק בין הכתיבה ההגותית לפרשנות המקרא והוא מייעד אותה לציבור אשר לחלקו הגדול היתה גישה ישירה למקורות ערביים לא-יהודיים.   /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רס"ג, יהדות בבל
רב סעדיה גאון חולל שינויים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל. הוא חיבר מונוגרפיות בתחומי הלכה שונים, עסק בפרשנות המקרא וכתב חיבורים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. הוא חולל מהפכה גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות והטביע את חותמו על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה. /למידע מלא...