האישה הדעת והמוות : עלילות גלגמש - יצירה חתרנית

מילות המפתח: מיתוס, עלילות גלגמש
חלק זה של המאמר מספר את "עלילות גלגמש" מלך ארך, את העימות בינו ובין אנכידו שהפך לחברו, את מעשיהם המשותפים ואת המסע לחיפוש חיי הנצח שערך גלגמש לאחר מותו של אנכידו. /למידע מלא...

מה צורה היתה לנחש בגן עדן?

מילות המפתח: נחשים, מיתוס, בעלי חיים במקרא, גן עדן
סיפור הנחש המסית בגן עדן (בראשית ג') הוא סיפור שמאחריו מסתתרים סיפורים מיתולוגיים על הנחש. המאמר משחזר מתוך כתובים המקראיים ומתוך המיתוס המסופוטמי את מה שהמקרא העלים מהסיפור בבראשית: הנחש המיתולוגי היה יצור מעופף, מדבר ובעל יכולות אלוהיות. /למידע מלא...

פירושה של קריאת שמע המקראית

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, קריאת שמע וברכותיה
המאמר עוסק בקריאת שמע וברצף הפסוקים בהמשכה (דב' ו 9-4), המהווים היום חלק מרכזי מהתפילה היהודית. המאמר בוחן את האפשרויות השונות להבין את ההצהרה: 'ה' אלוהינו ה' אחד', ובהמשך את ההנחיה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאדך'. כמו כן נבדקים הרעיונות האחרים המופיעים ביחידת הפסוקים: הוראת השינון לבנים, הטוטפות, המזוזות. המאמר נעזר בפירושים מסורתיים ומודרניים ובמדרשי חז"ל. יחידת הפסוקים נבחנת גם בהשוואה לקובץ פסוקים אחר מספר דברים המכיל רעיונות כמעט זהים (דב' יא 20-18).  /למידע מלא...

מצדה - הסמל והמיתוס

מילות המפתח: מצדה, מיתוס
מצדה היא סמל ומיתוס של גבורה, המושרשים עמוק בתודעת ישראל. אך המיתוס שנוי במחלוקת, הן משום שהוא מושתת על התאבדות קולקטיבית ואכזרית, והן משום שתבונתו של המרד הגדול בכללו מוטלת בספק. המאמר בוחן כיצד הפך סיפור המצור על מצדה למיתוס של גבורה בתודעה הישראלית. /למידע מלא...

אמונת הייחוד המקראית : בין שתי תרבויות - פתח דבר

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מונותיאיזם
חלק זה מציג את הרעיונות המרכזיים שיוצגו במאמר: המונותאיזם המקראי קשור באמונות של המזרח הקדום אך גם נבדל מהן. במקרא ניתן לראות את האופן שבו התמודד עם המיתוס האלילי.  /למידע מלא...

אהוד בן גרא (שופטים ג, יב-ל)

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, אהוד בן גרא
סיפורו של אהוד בן גרא הוא הסיפור הראשון בספר שופטים שבו שופט- מושיע גובר על מלך זר. הסיפור בנוי כרצף של תכסיסים אנושיים אך  מודגשת בו הישועה האלוהית.  /למידע מלא...

לשאלת חירותו של עובד ה' במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית
המאמר דן במושג החירות במקרא. במקרא יש פרדוקס - עם ישראל שוחרר על ידי אלוהים משעבוד מצרים ושועבד מיד על יד אלוהים עצמו. שאלת מהות החירות של העם מתחדדת לאור כמות ההגבלות והאיסורים המוטלים עליו. המאמר מראה שהאיסורים שבין אדם לחברו לא נועדו להגביל את חירותו של האדם, אלא נועדו לשמור על זכויותיו מפני חברו. לצד זה האיסורים הנוגעים לתחום יחסי אדם ואלוהים נועדו, לפי כותב המאמר, להדחיק יצרים שליליים ולאפשר את ניתובם לאפיקי התבטאות אחרים, הקשורים לתהליכי קדושה והתקדשות. המאמר מסכם שחברה השואפת לסדר ולצדק חייבת להטיל מגבלות על חירויות פרטיה.  /למידע מלא...