מילות המפתח: אנטישמיות, מוסדות חינוך ותרבות, מפלגות פוליטיות, יהודי קרקוב
סקירה מקיפה של החיים היהודיים בקרקוב בין שתי מלחמות עולם: על גילויי האנטישמיות והארגון הגנה עצמית, מוסדות החינוך השונים, הפיצול הארגוני והפוליטי, חיי התרבות והיצירה, היחסים עם הפולנים ונתונים דמוגראפיים. /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי קרקוב, סיפורי חיים
השפעת עלייתו לשלטון של היטלר על חיי היהודים בקרקוב, גילויי האנטישמיות, תיאור חוויות ילדות של המחבר מתקופת לימודיו ומאורעות משפחתיים. /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, תנועות נוער, יהודי קרקוב, סיפורי חיים
תיאור חוויות משנות השלושים בקרקוב על רקע עליית הנאציזם בגרמניה. המחבר, שהיה כנער חבר בתנועת השומר הדתי, מתאר את מבוכת הציבור היהודי, גילויי האנטישמיות ברחוב ובסיים ושאלת העלייה לארץ. /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, שבת, סיפורי חיים, יהודי סלוניקי
תיאור העיר סלוניקי על רחובותיה וחיי תושביה,יחסי היהודים והיוונים ואירועים שונים בחיי הקהילה היהודית בעיר: השרפה הגדולה וחוק השבת. הכותב מתאר התפרצויות אנשטימיות  בקיץ 1931 וההתקפה על שכונת קמפבל. /למידע מלא...

תיעוד ועיצוב של תודעה היסטורית בסרטי תעמולה

מילות המפתח: תעמולה נאצית, קולנוע והיסטוריה
המשטר הנאצי הועיד תפקיד מכריע לתעמולה ומבחינתו היה הקולנוע אפיק ביטוי וכלי למניפולציה ולגיוס ההמונים לשורותיו. במאמרו מתמקד אבישר במספר סרטי תעמולה גרמניים ובהם הסרט "ניצחון הרצון" המבוסס על תיעוד ועידת המפלגה הנאצית בנירנברג שנה אחת קודם לכן. /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה: התחדשות רעיונית וארגונית בימי הרפובליקה

מילות המפתח: אנטישמיות, ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
בתקופת רפובלקת וימאר חיו יהודי גרמניה במציאות מורכבת. מצד אחד הם נהנו משוויון זכויות ותחומים רבים, כמו האקדמיה, הצבא והשירות הציבורי, שהיו עד אז סגורים בפני היהודים, נפתחו בפניהם. מצד שני, הפכה הפוליטיקה הגרמנית אלימה ויצרית יותר. המאמר בוחן את תגובת הארגונים היהודייים למציאות החדשה.   /למידע מלא...

מגורים ומחיה : הרחקה מן החברה הכללית והעצמת החיים הפנים - יהודיים

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
תיאור הרחקתם ודחיקתם של היהודים מחיי החברה והתרבות בגרמניה בעקבות עליית הנאציזם. היהודים הגיבו בהעברת הפעילות התרבותית למרחב הפנים-יהודי, בעיקר מופעים שאורגנו על ידי אגודת התרבות של יהודי גרמניה. אצל חלק מהיהודים חיזקה פעילות האגודה את תחושת הנידוי.  /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, מלחמת העולם הראשונה
על המפנה הגורלי, שחל בתולדות האנטישמיות הגרמנית בשנים 1923-1917. המאמר מתאר את ההשפעה שהייתה למלחמת העולם הראשונה על התעוררות האנטישמיות בגרמניה ובוחן את טיעוני התעמולה האנטישמית.  במאמר הסבר למיתוס "תקיעת הסכין בגב" ולרצח של ולטר ראתנאו.   /למידע מלא...