מזמור קמ

מילות המפתח: תנ"ך. תהלים
המאמר מפרש את מזמור קמ בתהילים לפי השלבים הבאים: הוא מברר ענייני לשון ונוסח במזמור; מציג את המשקל, המקצב והבתים של המזמור; דן ברעיונות העולים במזמור ומסדרם לפי סדר. המאמר מתקשה להכריע בשאלת זמן חיבורו של המזמור.  /למידע מלא...

הטקסט הפאגאני (ארמית בכתב דמוטי) של תהילים כ' 2-8 : לגילגוליה של יצירה מזמורית בישראל ובמזרח הקדום

מילות המפתח: תנ"ך. תהלים
המאמר משווה בין פס' 8-2 בתהילים כ לבין טקסט דתי ארמי הכתוב מסוף המאה השנייה לפנה"ס. על רקע הדמיון בין הטקסטים בולטת ההבחנה בשמות האל ובמקומות הקדושים. המאמר שואל מהי היצירה המקורית, ומי השפיעה על מי. לשם כך הוא מציג מזמורים נוספים שיש בהם הד לטקסטים מסופוטמיים וכנעניים קדומים.  /למידע מלא...

שני הנוסחים של מזמור תהלים קנא

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, תנ"ך. תהלים
בתרגום השבעים קיים מזמור תהילים נוסף המכונה- מזמור קנא. מזמור דומה מאוד התגלה גם במגילות קומראן. המאמר משווה בין הנוסחים וטוען כי הנוסח שנשתמר בתרגום השבעים משקף נוסח קדום יותר. /למידע מלא...

על המבנה והחיטוב של מזמור כב בתהלים

מילות המפתח: תנ"ך. תהלים
הכותבת מחלקת את מזמור כב בתהילים לשלושה חלקים נפרדים ומבהירה את הזיקה הספרותית הקיימת ביניהם. לצד זה היא מראה שעל אף קיומם הברור של החלקים הבונים את המזמור, המעבר מחלק לחלק הוא גמיש וזורם, וקשה להצביע על נקודות חיתוך ברורות ביניהם.  /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...

מזמור נ : עניינו, דגמו ומקומו

מילות המפתח: מוסר המקרא, תנ"ך. תהלים
המאמר עוסק ביחס שבין מזמור נ' בתהילים לסוגיית מוסר ופולחן בנבואה. עוד עוסק המאמר בזיקה שבין עשרת הדברות למזמור. /למידע מלא...

לרקע האמורי של מזמור כט

מילות המפתח: תנ"ך. תהלים
המאמר מראה כי מזמור כט בתהילים מכיל מוטיבים עתיקים מאד וכי המזמור העברי יונק ממסורות של אוגרית ומהשפעות מן התקופה הבבלית העתיקה. /למידע מלא...

המלך במבט אירוני : על תחבולותיו של המספר בסיפור בת שבע ועל שתי הפלגות

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד), אוריה החיתי
במאמר זה, העוסק בתיאוריות קריאה ספרותית, מציגים המחברים  את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1).  לטענתם, המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.    /למידע מלא...