בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : מיסוד הפוליטיקה היהודית וראשיתו של המאבק הפומבי בגרמניה הווילהלמינית

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
הקמתן של 'האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית' (ה-Central Verein) ב- 1893 ושל 'ההתאחדות הציונית של גרמניה' היו חלק ממפנה רחב יותר בתרבותה הפוליטית של יהדות גרמניה. המאמר  משווה בין הארגונים מבחינת הדפוסים של הזהות היהודית והפרשנויות השונות למושג אמנציפציה.   /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : אתגר אידאולוגי תחת אש : בימי מלחמת העולם הראשונה

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, מלחמת העולם הראשונה, ארגונים ציוניים
מלחמת העולם הראשונה הביאה בחודשיה הראשונים לקונסנזוס בסיסי בין הארגונים היהודיים הגרמניים השונים על בסיס מחויבותם המשותפת לגרמניה. אבל התארכות המלחמה וגילויי האנטישמיות במהלכה הבליטו את הפערים האידיאולוגיים בין האגודה המרכזית להתאחדות הציונית.  /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה: התחדשות רעיונית וארגונית בימי הרפובליקה

מילות המפתח: אנטישמיות, ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
בתקופת רפובלקת וימאר חיו יהודי גרמניה במציאות מורכבת. מצד אחד הם נהנו משוויון זכויות ותחומים רבים, כמו האקדמיה, הצבא והשירות הציבורי, שהיו עד אז סגורים בפני היהודים, נפתחו בפניהם. מצד שני, הפכה הפוליטיקה הגרמנית אלימה ויצרית יותר. המאמר בוחן את תגובת הארגונים היהודייים למציאות החדשה.   /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : סיכום

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
תפיסת האמנציפציה של יהודי גרמניה משקפת מודעות גוברת לאתגרים ולאיומים הפוליטיים בני הזמן. היא מתאפייינת במתח בין חתירה להשתלבות של היהודים בסביבתם כאזרחים שוווי זכויות, מצד אחד, לבין שאיפה להמשכיות יהודית, מצד שני. /למידע מלא...

קרן היסוד

מילות המפתח: ארגונים ציוניים
על קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, הארגון המרכזי שמגייס כספים עבור ישראל ברחבי העולם (למעט ארה"ב). הוקמה ב-1920 בוועידה הציונית העולמית בלונדון כדי לסייע להגשמת ההבטחה ל"הקמת בית לאומי", כפי שנכתבה בהצהרת בלפור ב-1917.  /למידע מלא...

מפת התיישבות בחבל לכיש 1956

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש
לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...

יישובי הטמפלרים

מילות המפתח: התיישבות, גרמנים בארץ-ישראל
במפה זו מופיעים היישובים שהקימו הטמפלרים בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בליווי שנת הקמתם. /למידע מלא...

הקמת ארצות הברית במאה ה- 18

מילות המפתח: התיישבות, ארצות הברית, אוכלוסייה
מפה המציגה את מפת ההתיישבות בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה- 18 ומאפשרת לבחון את הזיקה שבין תנאי הטבע לבין תהליך ההתיישבות. המפה מאפשרת לבחון את הרכב האוכלוסייה בתקופה: אנגליקנים, פוריטנים, קוֶוקרים, יהודים. המפה מציגה קישורים לשמות ולמושגים מן התקופה.  /למידע מלא...