מחיבת ציון אל הציונות: ה

מילות המפתח: ציונות
השימוש במונח ציונות בסוף המאה ה-19 בטא מפנה במדיניות היהודית הפנימית: אגודות סטודנטים מתחילות להתארגן במסגרת פוליטית כלל עולמית. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ו

מילות המפתח: ציונות
במאמר שכתב נתן בירנבוים ב- 1892 הוא הסביר את המונח "ציוניסמוס" כמונח שנגזר מהמילה ציון. המאמר מתאר את הזיקה המיוחדת של היהודים לציון ואת היותה הארץ היחידה לריכוז העם היהודי. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ז

מילות המפתח: ארץ-ישראל, ציונות
השימוש במילה "ציונות" כקול-קורא למען יישוב ממשי של ארץ-ישראל לא מופיע לפני שנות השמונים של המאה הי"ט. רק עם הקמתן של אגודת חובבי ציון הפך המושג לאידיאולוגיה שבטאה שתי מגמות: שאיפה לארץ-ישראל כנגד הכיוון שדגל בהגירה לארצות הברית ואהבה לארץ.   /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ח

מילות המפתח: ציונות
תוך כדי השימוש במונח ציונות נופו לו משמעויות רעיוניות חדשות, למשל הזיקה לארץ ישראל ובהמשך, ההתארגנות כמפלגה מדינית הנלחמת על השגת מטרותיה. אולם הניסיונות ליצור ארגון כולל לתנועה הלאומית לא הצליחו עד הופעתו של הרצל. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ט

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות
על הקשרים בין הרצל לבין האגודות הציוניות בווינה והשימוש שעשה הרצל במושג ציונות בספרו מדינת היהודים. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: י

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני
על פעילותו של הרצל למימוש הרעיון הציוני ומשמעות המושג ציונים בכתביו. בהכריזו על הקונגרס כקונגרס של הציונים הגדיר הרצל את מגמתו כקונגרס של כל אלה שדגלו ברעיון הלאומי המדיני בניגוד לאגודות של חובבי ציון. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: יא

מילות המפתח: ציונות, הקונגרס הציוני
מאז ימי הקונגרס הראשון מציין המושג חובבי ציון את אלה שדגלו בעבודה הישובית המעשית בארץ ישראל בלי מטרות לאומיות לעומת המושג ציונות והמושג ציונים שיש להם משמעות של תנועה פוליטית. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...