האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ב. נשים כשותפות בחינוך העברי לאומי

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
בתקופת העליה הראשונה היה לנשים תפקיד משמעותי בהנחלת השפה ויותר מכך בתחום החינוך והההוראה, וזאת בניגוד למעמדן השולי בתחום החקלאות. החידוש של בני העלייה הראשונה היה פיתוח חינוך עברי לאומי לבנות ושילובן של נשים כמורות וגננות וכחברות שוות זכויות בהסתדרות המורים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ג. הדיון על זכות הנשים להשתתף בהסתדרות הארצישראלית

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מעמד האישה, זכות בחירה
כינוס הכנסיה הארצישראלית בזכרון יעקב בשנת 1903 עורר מחלוקת על זכותן של נשים להשתתף בארגון לבחור ולהיבחר. השקפות העולם השונות של המתדיינים היו כולן מעוגנות במסורת היהודית וכל המתדיינים, גם השוללים את זכותן להשתתף בהסתדרות, הביעו הערכה רבה לנשים . ההכרעה נגד שיקפה את הרצון להגיע לשיתוף פעולה עם היישוב היישן על חשבון מעמדן של הנשים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ד. נשים "עובדות" ו"חברות" במפעל התחייה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
מעמדה של האשה בעלייה הראשונה מבטא את המתח שהיה קיים ביישוב בין שמרנות למסורת. מסקנת המאמר היא שבתחום החינוך העברי הלאומי היו הנשים "חברות" שוות זכויות וזכו להערכה רבה על תרומתן לחינוך הילדים ולהנחלת הלשון העברית, אבל בשאר התחומים הוכרו רק כ"עובדות" בעבודת התחייה הלאומית. /למידע מלא...

דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה

מילות המפתח: חבת ציון, לאומיות יהודית, דת
המאמר בוחן את הזיקה הקיימת בין הדת לרעיון הלאומי היהודי. פרופ' שלמון חולק על ההנחות המקובלות וטוען כי התנועה הציונית לא הייתה חילונית מבחינת תכניה וכי מניעיהם של הרבנים מבשרי הציונות היו לאומיים. במאמר דיון בפולמוס השמיטה, תיאור המשבר סביב הקמת בתי הספר ביפו וניתוח מניעיהם של המתנגדים לציונות על רקע דתי. /למידע מלא...

שירת המושבות

מילות המפתח: עלייה ראשונה, שירים (מקור)
בתקופת העליה הראשונה הושרו בארץ עשרות ואולי מאות שירים מכל תחומי הזמר. השירים שיקפו את הרכבה המגוון של האוכלוסייה ולא היה להם מכנה משותף אחד. המאמר מתרכז בשירי חיבת-ציון ומראה שרק מיעוט מהשירים הגיע לארץ, ולכל מושבה היה רפרטואר מוסיקלי משלה. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : הקדמה

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, יהודי ארצות האסלאם
במאמר אומדן של האוכלוסיה היהודית בארצות האסלאם בשנים 1948, 1966, 1969. נתונים אלה מעוררים את השאלות הבאות: כיצד אירע שקהילות שלמות עקרו מארצות מוצאן? מה היו המניעים להגירה? מדוע בחרו יהודים בקהילות מסוימות להגר לא לישראל אלא למדינות אחרות? ועוד. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : אופייה של התקופה (1967-1948)

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארצות ערב, יהודי ארצות האסלאם
המאמר עוסק בדפוסי העלייה של היהודים מארצות האסלאם. בחלק זה מאפיין הכותב את מדינות ערב על פי יחסן אל היהודים ואל ישראל: מדינות שלחמו בישראל, מדינות שלא לחמו בישראל, מדינות צפון אפריקה הצרפתית ורפובליקות מוסלמיות בברית המועצות ומדינות רחוקות. במאמר גם נתונים על מספר העולים על פי ארצות המוצא. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : ארגון העלייה

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, יהודי ארצות האסלאם
המאמר דן בעלייה של היהודים מארצות האסלאם. בחלק זה המחבר מתאר שלושה דפוסי פעולה עיקריים: חיסול מהיר של גלויות שמדינת ישראל הגיעה להכרה כי הן נתונות בסכנה, עלייה מבוקרת ממדינות שבהן לא נשקפה ליהודים סכנת קיום ולכן לא נדרשה פעולה מהירה ועלייה חשאית שהתאפיינה בסיכון גבוה, בהעזה ובתחכום. /למידע מלא...