מעין הגיחון בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח, ירושלים העתיקה
מעיין הגיחון הוא מקור המים המרכזי של עיר דוד, ירושלים העתיקה. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, היטה חיזקיהו את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה.  /למידע מלא...

גן ארכיאולוגי בתל באר שבע

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל באר שבע
בתל באר שבע נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפני סה"נ).  בתל הוקמה בעת ההיא עיר מינהל מבוצרת, הכוללת מחסנים, מבני ציבור ומפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מוצג מיוחד במינו הוא מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר.  /למידע מלא...

המצודה בתל ערד

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל ערד
החלק העליון של העיר הקדומה ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה. ותפקידן היה לשמור על הדרך העוברת בסמוך לערד.  /למידע מלא...

הר גריזים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.   /למידע מלא...

תל גזר : שער העיר מתקופת שלמה המלך

מילות המפתח: גזר (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית
תל גזר הוא אתר ארכיאולוגי המזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. לפי התאור המקראי נמסרה גזר לידי שלמה המלך בידי מלך מצרים, בערך בשנת 950 לפנה"ס. ארכיאולוגים רבים סבורים כי השער שבתמונה הוא שער מימיו של שלמה המלך. השער היה שער שש תאי כנעני אופייני. החלל הפנימי הכיל ספסלים, גג ותעלת ניקוז.  /למידע מלא...

מגילת איכה מקומראן 4Q111

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. איכה
מגילת איכה 4Q111, נמצאה סמוך לחרבת קומראן במערה מס' 4. המגילה השתמרה במצב טוב יחסית על גבי שלושה פרגמנטים גדולים. המגילה מתוארכת לסוף המאה ה-1 לפנה"ס - המאה ה-1 לספירה. כתב היד שהשתמר מקביל לפרק א במגילת איכה, ובמקומות אחדים הוא משקף הבדלי נוסח מנוסח המסורה. אחד ההבדלים הוא חוסר ההקפדה על עריכת הפסוקים לפי סדר ה-א"ב   /למידע מלא...

בית מזוזה

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, תנ"ך. ישעיהו, מזוזה
בית מזוזה מעשה ידי אמן היודאיקה אבי בירן. בית המזוזה מעוצב בצורת עץ ועליו הפסוק מישעיה "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיה נו 7) /למידע מלא...

פילוג הממלכה: ממלכת יהודה וממלכת ישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ישראל (ממלכה)
מפה של ממלכת יהודה, ממלכת ישראל והממלכות השכנות. על פי המסופר בספר מלכים א פרק י"א, פילוג הממלכה ארע בשנת 931 לפנה"ס, בימיו של רחבעם בנו של המלך שלמה. הסיבה לפילוג הייתה המתיחות בין שבטי הצפון לבית דוד ועול המיסים הכבד שהונהג בימי שלמה. ירבעם בן נבט היה המלך הראשון של ממלכת ישראל. שתי הממלכות הוסיפו להתקיים זו בצד זו עד לחורבן ממלכת ישראל על ידי אשור בשנת 720 לפנה"ס. ממלכת יהודה חרבה על ידי בבל בשנת 586 לפנה"ס. /למידע מלא...