ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ב

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר מציג סקירה של תפיסת המלך כאלוהים במלכויות בעולם העתיק. לגבי כל אחת מהממלכות הבאות: מצרים, שומר, אכד, יון ואוגרית- נבדק האם המלך נתפס כאל, בן אל, או שליח האל ומשרתו. /למידע מלא...

יציאת מצרים : מקבילות מצריות

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים
המאמר סוקר את המקבילות המצריות העשויות לשמש עדות עקיפה ליציאת מצרים. עד היום לא נמצא מקור חוץ מקראי על שעבוד בני ישראל במצרים ועל כיבוש הארץ אך יש מקורות מצריים שמהם עולה שיש סבירות ליסודות שונים מתוך סיפור המקראי. /למידע מלא...

בין אנאלים מלכותיים למקורות ספרותיים

מילות המפתח: תנ"ך. מלכים
ספר מלכים מפנה פעמים רבות למקורות "ספר דברי הימים למלכי יהודה" ו"ספר דברי הימים למלכי ישראל". המאמר דן באופים של המקורות הללו, ומשער שספרים אלו היו אנליים מלכותיים (כתבים רשמיים על אירועים בחיי המלכים), כלומר רשימות כרונולוגיות של קורות הממלכה ובית המלוכה. ה"ספרים" הנזכרים לא היו ככל הנראה לפני העורך של ספר מלכים אלא צוטטו על ידי המקורות שבהם הוא משתמש. /למידע מלא...

ההתנחלות הישראלית : האסכולה הסוציולוגית במבחן העדות הארכיאולוגית

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
המאמר דוחה את הטענות של האסכולה הסוציולוגית לגבי ההתנחלות של שבטי ישראל בכנען. האסכולה הסוציולוגית טענה שראשיתו של עם ישראל היא לא באוכלוסיה של נודים (כפי שעולה מהתיאור המקראי) אלא בשכבות חברתיות מדוכאות מערי הממלכה הכנעניות, שעזבו את הערים הגדולות ועברו להר. תאוריה זו, לדעת מחבר המאמר, לא עומדת במבחן הממצא הארכיאולוגי מהתקופה הנדונה. /למידע מלא...

אחד עשר יום מחורב

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים, קדש ברנע
סיפור ההרפתקה המחקרית של זיהוי מקומה של קדש המקראית. המאמר מספר על מסעות החוקרים במדבר סיני ועל הויכוחים בינהם בשאלה היכן נמצאת קדש ברנע בה חנו ישראל במסעם ממצרים לכנען. /למידע מלא...