התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : א. תוצאות מלחמת החורבן

מילות המפתח: חורבן בית שני, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה
כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה פגעו קשות בעם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. הפגיעה הייתה רוחנית, ארגונית-לאומית, דמוגראפית, יישובית וכלכלית.  /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ב. התנאים בארץ לאחר החורבן

מילות המפתח: חורבן בית שני, מסים
לאחר חורבן בית המקדש השני הטילו הרומאים עול מסים כבד ביותר על העם היהודי : מסי אנגריה ומסי עירייה והמשפיל ביותר המס למקדשו של יופיטר. בנוסף לכך סבל העם גם מעולם של בעלי זרוע יהודים, 'המציקים', ומהפקעת קרקעות. אולם למרות ההרס הכלכלי והתמעטות האוכלוסייה היה השיקום של הישוב היהודי מהיר יחסית. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חורבן בית שני, יוחנן בן זכאי
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית

מילות המפתח: חורבן בית שני, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
על התרחבות התפוצה היהודית לאחר חורבן הבית השני. במיוחד עולה מעמדה של היהדות בבבל ומוסדות ההנהגה שלה. אולם, עד לסוף המאה ה- 4, ובמידה מסוימת אף במאה ה- 5 וה- 6, היישוב היהודי בארץ - ישראל שומר על מעמדו. /למידע מלא...

ריבוד חברתי, מבנה פוליטי ואידיאולוגיה בחברה היהודית ערב המרד הגדול : א

מילות המפתח: המרד הגדול, שמעון בר גיורא
המאמר בוחן את מידת ההתאמה או אי-התאמה בין מיקומן החברתי של קבוצות שונות באוכלוסיה היהודית בארץ ישראל לבין יחסן לשלטון הרומי והאידיאולוגיה שאימצו. התאמה מלאה קיימת בקרב האצולה הההרודיאנית מצד אחד, ובקרב סיעתו של שמעון בר גיורא מצד שני. לעומת זאת, האצולה הכוהנית לא היתה גוף מגובש והיו באידיאולוגיה שלה סתירות פנימיות. /למידע מלא...

ריבוד חברתי, מבנה פוליטי ואידיאולוגיה בחברה היהודית ערב המרד הגדול : ב

מילות המפתח: המרד הגדול, אלעזר בן חנניה, אלעזר בן שמעון
מבין שלוש הקבוצות החברתיות ערב המרד הגדול (האצולה ההרודיאנית, האצולה הכוהנית וסיעת שמעון בר-גיורא), היתה זו האצולה הכוהנית שחסרה התאמה מקפת בין מעמדה החברתי-מדיני והאידיאולוגיה שלה. כמה ממנהיגי הקנאים היו מקרב האצולה הכוהנית : אלעזר בן חנניה ואלעזר בן שמעון. /למידע מלא...

ריבוד חברתי, מבנה פוליטי ואידיאולוגיה בחברה היהודית ערב המרד הגדול : ג

מילות המפתח: המרד הגדול, סיקריים, יוחנן בן לוי (מגוש חלב)
החברה היהודית ערב המרד הגדול לא הייתה ברובה בעלת אידיאולוגיה מגובשת פרו-רומית או אנטי-רומית אלא שינתה את עמדותיה בהתאם לאירועים. המעמד הבינוני נטה בדרך כל לשמור על מעמדו ועל רכושו אך גם בקרבו היו קבוצות אנטי רומיות, למשל יוחנן מגוש חלב. יוצאי דופן היו הסיקאריים מבחינה זו שלא ניתן לתת בהם תווית חברתית כלשהי. /למידע מלא...

ריבוד חברתי, מבנה פוליטי ואידיאולוגיה בחברה היהודית ערב המרד הגדול : סיכום ומסקנות

מילות המפתח: המרד הגדול
בחברה היהודית ערב המרד הגדול היתה לאידיאולוגיה עוצמה רבה והיה בכוחה לגבש קבוצות חברתיות או לפלג קבוצות אחרות. בדרך כלל היתה התאמה בין המעמד החברתי לאידיאולוגיה שאימץ. /למידע מלא...