"יהוד מדינתא" ושכנותיה

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, שיבת ציון (פרס)
במשך כל תקופת השלטון הפרסי, החל משנת 539 לפסה"נ ועד כיבושה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפסה"נ, הייתה ארץ ישראל יחידה מנהלית עצמאית. היא נקראה בשם "פחוות יהודה" או "יהוד מדינתא". המפה מתארת את גבולות פחוות יהוד ואת היישובים שבהם התיישבו היהודים שעלו מבבל. /למידע מלא...

ממלכת פרס : חלוקה לפחוות

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), פרס (ממלכה)
מפת ממלכת פרס 539 עד 332 לפנה"ס. ממלכת פרס נחלקה ל-20 פחוות. יהודה של ימי שיבת ציון הייתה חלק מפחוות עבר נהרה. /למידע מלא...

ארץ יהודה אחרי שיבת ציון

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
ארץ ישראל אחרי שיבת ציון, יהוד מדינתא 440 לפנה"ס (בערך). בתקופה זו יהודה וירושלים נקראו "יהוד מדינתא" והיו חלק מפחוות עבר הנהר. שטח מצומצם זה של יהודה בימי שיבת ציון היה הגרעין שסביבו התפתחה לאחר 350 שנה ממלכת החשמונאים. /למידע מלא...

נחמיה על חומות ירושלים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), דורה, גוסטב, תנ"ך באמנות, נחמיה בן חכליה
מציורי התנ"ך של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19. התמונה מתארת את המסופר בנחמיה ב'. נחמיה יוצא בלילה לסיור סביב חומת ירושלים ורואה שהיא פרוצה. "ואצאה בשער הגיא לילה" (נחמיה ב, יג). /למידע מלא...

"הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת " (ירמיה י יח)

מילות המפתח: חורבן בית ראשון, תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1991.ברזל, אבן  20X80X40.
כותרת הפסל לקוחה מירמיה י', י"ח: כִּי-כֹה אָמַר ה, הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת; וַהֲצֵרֹתִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָאוּ. נבואה זו עוסקת בבואו של אויב, והיא כוללת תיאורי חורבן ובסופם תפילה. ירמיהו קורא ליושבי ירושלים המצויה במצור להתכונן ליציאה לדרך, משום שהוא מבין שאין מדובר באסון חולף אלא בחורבן והגליה (פס' י"ז). בפסוק י"ח, שחלקו מצוטט בכותרת היצירה, מדמה הנביא את השלכת יושבי הארץ ממקומם להשלכת אבן קלע, ואומר שחטאי העם הם שיובילו לגירוש ולצרות שינחתו עליהם.  /למידע מלא...

"ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלים " (עזרא ט ט)

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1990.
שם היצירה לקוח מפסוק שבו אומר עזרא שנתינת הארץ (הגדר), היא חסד שעשה האל עם עמו: וַיַּט-עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת-לָנוּ מִחְיָה, לְרוֹמֵם אֶת-בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת-חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת-לָנוּ גָדֵר, בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם.
 /למידע מלא...

הר גריזים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.   /למידע מלא...

כתובת השילוח

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, נקבת השילוח, חזקיהו (מלך יהודה)
תעתיק של כתובת עברית שנתגלתה במאה ה-19 סמוך לירושלים העתיקה. במסגרת ההכנות להתמודדות עם אשור, ביצר חזקיהו את ירושלים והבטיח לעיר אספקת מים בעת מצור בעזרת תעלת מים באורך 533 מטר שהזרימה את מי הגיחון שמחוץ לחומה אל בריכת השילוח שבתוך העיר. במוצא המנהרה שמובילה ממעיין הגיחון אל העיר ירושלים נמצאה הכתובת המתארת את הרגעים האחרונים של חציבת המנהרה, בהם נפגשו שתי קבוצות החוצבים: בעוד מניפים החוצבים את הגרזן איש אל רעהו משני צידי הניקבה, נשמע קול איש קורא אל רעהו כי היה סדק בסלע, מימין ומשמאל. וביום הנקיבה, היכו החוצבים איש לקראת רעהו, גרזן על גרזן, וילכו המים מן המוצא אל הבריכה. מפעל החציבה הגדול הזה מתועד גם במקרא בספר מלכים ב כ 20, בישעיהו כ"ב 9 ובדברי הימים ב ל"ב 30. /למידע מלא...