אגרת הבזק של היידריך

מילות המפתח: גטאות (שואה), יודנראט, הפתרון הסופי (שואה), היידריך, ריינהארד
צו מיוחד מה- 21 בספטמבר 1939 שהוציא ראש משטרת הביטחון, רייהארד היידריך, למפקדי האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) בשטחי הכיבוש. הוראותיו של היידריך בצו זה מתמקדות בצעדים שיש לנקוט לקראת מה שהוא מכנה: "המטרה הסופית" – מונח שמשמעותו המדויקת אינה מפורשת. הצעדים הארגוניים הם: ריכוז יהודי פולין בכמה ערים גדולות; הקמת יודנרטים בקהילות היהודיות; וחתירה ל"אריזציה" של מפעלים יהודיים תוך התחשבות בצורכי הצבא ובחשיבותם הכלכלית של המפעלים. /למידע מלא...

אודות יהודי יוון בשואה

מילות המפתח: שואה, גטאות (שואה), הפתרון הסופי (שואה), יהודי יוון
מאמר העוסק בשואת יהודי יוון. שואת יהודי יוון מתקשרת בתודעה ובזיכרון היהודי עם הטרגדיה של יהודי סלוניקי. לפי אומדנים שונים חיו בסלוניקי כ- 55,000 יהודים מתוך כ- 75,000 יהודים ביוון כולה. המאמר עוקב אחר גורלם של היהודים ביוון בתקופת מלחמת העןלם השניה, ששיעור הנספים מקרבם הגיע ל- 90%. /למידע מלא...

טיפולוגיה של היודנראטים במזרח-אירופה

מילות המפתח: גטאות (שואה), יודנראט
בתוכנית הנאצית ל"פתרון סופי", נועד תפקיד זהה לכל היודנראטים. הם נועדו להיות "מכשיר עזר" בביצוע התכנית. אך במציאות ניתן להבחין בטיפוסים שונים של יודנראטים. המחקר בודק טיפוסים שונים של יודנראטים לפי קריטריונים שונים כמו; אופן מינויים, המידה בה ייצגו את האוכלוסייה בגטו, שלטון יחיד או ניהול קולקטיבי, קיום אופוזיציה ליודנראט ועוד. /למידע מלא...

ייצוגם של הנאציזם ושל השואה בקולנוע המערבי דיון בשלושה נרטיבים קולנועיים

מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
המאמר בוחן את מניעי העיסוק הקולנועי בנאציזם ובשואה. יש יוצרים שמה שמניע אותם זו השקפת עולם אוניברסלית הומניסטית. לעומתם יש יוצרים שסרטם משמש אמצעי להבנייה של נרטיב לאומי, כלומר בניית הסיפור ההיסטורי מזווית הראייה של העם שאליו הם משתייכים. /למידע מלא...

ייצוגם של הנאציזם ושל השואה בקולנוע המערבי דיון בשלושה נרטיבים קולנועיים : הנרטיב הקולנועי האמריקני

מילות המפתח: קולנוע, נאציזם, שואה באמנות
המאמר בוחן את הקשר בין העמדה הפוליטית וההיסטוריוגרפית הרווחת בארה"ב ביחס לנאציזם ולשואה לבין הדרך שבה יוצגו הגרמנים והשואה בקולנוע האמריקני. לדוגמא, בשנות המלחמה הגרמני מזוהה עם הנאצי ומוצג כאויב בעוד שבתקופת המלחמה הקרה וחידוש היחסים עם גרמניה המערבית אין בקולנוע האמריקני האשמה קולקטיבית. /למידע מלא...

ייצוגם של הנאציזם ושל השואה בקולנוע המערבי דיון בשלושה נרטיבים קולנועיים : הנרטיב הקולנועי הגרמני

מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
בקולנוע הגרמני שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד שנות השבעים הוצגו הגרמנים כקורבן. השינוי במגמה הזו וניסיון לבירור שאלת האשמה החל ב- 1977 בסרט "היטלר שלנו" שהציג את הנאציזם כתוצר של ההיסטוריה הגרמנית ושל ההיסטוריה האירופית כולה. המאמר בוחן  את השתקפותן של המגמות השונות בקולנוע תוך זיקה להיסטוריוגרפיה הגרמנית. /למידע מלא...

ייצוגם של הנאציזם ושל השואה בקולנוע המערבי דיון בשלושה נרטיבים קולנועיים : הנרטיב הקולנועי היהודי-ישראלי והשקתו לנרטיב ההוליוודי

מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
בחלק זה של המאמר הכותבת בוחנת את האופן שבו מוצגת השואה בקולנוע היהודי- ישראלי וטוענת כי השואה משועבדת לאתוס הציוני. השואה מוצגת מנקודת מבטו של הקורבן היהודי העובר תהליך של שיקום באמצעות ההשתלבות במאבק הלאומי בארץ ישראל. רק בסוף שנות ה- 80 מופיעה בקולנוע היהודי-ישראלי מגמה הנותנת ביטוי לסיפור האישי ולהיבט האוניברסאלי של השואה. /למידע מלא...

שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז

מילות המפתח: מחנות ריכוז (שואה), מצוות (יהדות), שואה ויהדות
המאמר עוסק בשמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז, מחנות ההשמדה ומחנות העבודה. אחד הגורמים המכריעים שהשפיעו על יכולתם של האסירים לשמור על חגי ישראל היה סוג המחנה שבו נכלאו. התנאים היו שונים בכל אחד מסוגי המחנות. קיים גם הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לאופן שמירת המסורת. שמירת המצוות ביטאה את רצונם העז של האסירים ואת הצורך שלהם להצהיר על יהדותם ועל אנושיותם לנוכח הבהמיות הנאצית. /למידע מלא...