חומות ירושלים בימי נחמיה : ב

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. נחמיה, נחמיה בן חכליה
חלק זה של המאמר עוסק בכתובים מקראיים מתוך ספר נחמיה הקשורים בחומות ירושלים. בכתובים אלו קשיים שניתן לבארם בעזרת הידע הארכיאולוגי  מהחפירות  שנערכו בירושלים בשנות השישים והשבעים. /למידע מלא...

בעקבות אוצרות המקדש : סיפורה של משלחת פארקר שחפרה בעיר דוד בשנים 1911-1909

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית, פיר וורן (מפעל מים)
סיפורה של משלחת חפירות שחפרה בירושלים בעיר דוד בתחילת המאה ה- 20, מתוך מטרה לחשוף את ארון הברית ואוצרות מקדש שלמה. המאמר מספר על היוזמה שעמדה מאחורי ארגון המשלחת, על ההכנות, החפירות, התגליות ועל השערוריה שהתחוללה בירושלים ובאמפריה העות'ומאנית בעקבות התנהלות המשלחת. /למידע מלא...

בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח
תאור הממצאים הארכיאולוגיים החדשים באתר בריכת השילוח בעיר דוד ודיון לגבי אפשרויות השימוש בבריכה. האם רק שתיה או גם טבילה לצורך טהרה. /למידע מלא...

חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית
תאור של הממצאים הארכיאולוגיים בחפירות בעיר דוד הנערכות מאז שנת 1995 מטעם רשות העתיקות. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...