מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, מוסר היהדות, מדינה, ציונות ויהדות, ציונות מדינית
המאמר דן בהתייחסותו של דוד בן-גוריון למושג 'עם-סגולה'. עם ישראל מיוחד לא רק בשל הישרדותו ההיסטורית וסיפורו הלאומי אלא בשל הערכים המוסריים המנחים אותו החל מתקופת נביאי הכתב ועד ימי התחדשות הציונות. 'עם הבחירה' איננו עם שנבחר על-ידי האל, אליבא דבן-גוריון אלא עם שבחר באלהיו ובמצוותיו ולכן, העליונות של עם ישראל איננה נובעת מרגשות לאומיים אלא מהכרח לקיים את המצוות המוסריות בהם בחרו. 'עם סגולה' הוא קריאת כיוון ולא עובדה מציאותית היסטורית ולזו מחוייבת מדינת ישראל המודרנית: להיות 'מדינת מופת'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים
דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא
דוד בן גוריון התייחס לתקומת מדינת ישראל כאל מימוש תקווה הגאולה, אך הוא לא חשש למתוח ביקורת על המתרחש במדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים. על פי בן גוריון, ייעוד מדינת ישראל אינו רק לאומי אלא גם מוסרי, ועליה לשמש דוגמא לאנושות. כדברי הנביאים, סבר בן גוריון שגורלה של מדינת ישראל יקום ויפול על ההבחנה בין רע לטוב בחיי האזרח הפרטי ובחיי הלאום.  /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, שכר ועונש, אברהם (אבינו)
המאמר מתאר את עקרונותיה של תורת הגמול המקראית: הרע מקורו באדם שכן ביכולתו של האדם לעשות רע, והתוצאה של עשיית רע היא פורענות לחוטא. בתוך עולם הגמול המקראי סיפור אברהם העומד מול האל ותובע ממנו להציל את צדיקי סדום (בראשית יח) מלמד על זכות הדיבור לאדם בדרישה לאל לעשות צדק. /למידע מלא...