נשים קניבליות (מל"ב ו, 31-24)

מילות המפתח: מוסר המקרא
ניתוח סיפור הנשים הקניבליות בעת הרעב בשומרון (מלכים ב ו ) מתוך ההקשר המקראי והמקבילות במזרח הקדום. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, בן גוריון, פולה, מכתבים ואיגרות היסטוריים
הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. בן גוריון מתנדב ללגיון ומשאיר בארץ מאחוריו את פולה כשהיא בהריון. מוינזור שבאנגליה הוא כותב לה מכתב אהבה. /למידע מלא...

מבוא לספר מיכה : תוכחה חברתית בספר מיכה

מילות המפתח: מוסר המקרא, תנ"ך. מיכה
בספר מיכה בקורת חברתית נוקבת על האופן שבו העשירים ובעלי השררה ביהודה מנצלים את מעמדם ופוגעים בחלשים בחברה. כמו נביאים אחרים מיכה מדגיש את הדרישה המוסרית כעבודת ה' הרצויה יותר מאשר עניני הפולחן. /למידע מלא...

מבוא לספר מיכה : השינוי החברתי- דתי בחזונות מיכה

מילות המפתח: מוסר המקרא, תנ"ך. מיכה
בנבואות מיכה בקורת על המצב החברתי- דתי ביהודה ובצידה חזון כיצד תראה החברה שתיוותר ביהודה לאחר הפורענות. בחורבן הוא רואה שלב מעבר לקראת עתיד שבו תהיה בירושלים חברה צודקת, שתיצג את שילטון ה' בעמו ותהווה מקור השפעה על העולם. שיאו של החזון הזה הוא בחזון השלום העולמי. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ז

מילות המפתח: ארץ-ישראל, ציונות
השימוש במילה "ציונות" כקול-קורא למען יישוב ממשי של ארץ-ישראל לא מופיע לפני שנות השמונים של המאה הי"ט. רק עם הקמתן של אגודת חובבי ציון הפך המושג לאידיאולוגיה שבטאה שתי מגמות: שאיפה לארץ-ישראל כנגד הכיוון שדגל בהגירה לארצות הברית ואהבה לארץ.   /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

'בארץ מולדתי', ציור של שמעון זלניק (גלויה, לבוב, ראשית המאה ה- 20)

מילות המפתח: ארץ-ישראל, התיישבות, חריש
הציור מתאר חקלאי יהודי חורש באדמת ארץ ישראל.  /למידע מלא...