החג במקרא וזמן מקודש

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), פסח, יציאת מצרים
חג הפסח במקרא הוא זכר ליציאת מצרים ואין קשר גלוי בינו לבין חקלאות. נוספת לכך העובדה שחגיגת הפסח נעשת בחיפזון בשונה מחגיגת סוכות הנעשית באריכות, הבחנה המבטאת את יחסו המיוחד של חג הפסח לאירוע היסטורי מכונן - יציאת מצרים. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגם של יוצאי מצרים

מילות המפתח: עלייה לרגל (יהדות), יציאת מצרים
חלק זה של המאמר עוסק בעניין שחוזר מספר פעמים בסיפור יציאת מצרים : משה פונה אל פרעה בבקשה לתת לישראל לצאת לחוג במדבר ולזבוח שם. המחבר מוכיח כי הסיפור אנכרונסטי וכי ניתן ללמוד ממנו שבתקופת בית ראשון היתה מקובלת עליה לרגל של כל בני המשפחה ולא של הגברים בלבד כפי שקובע החוק המקראי. /למידע מלא...

דוד בן - גוריון

מילות המפתח: עלייה שנייה, בן-גוריון, דוד, פועלי ציון
תיאור פעילותו של דוד בן גוריון מעלייתו לארץ ישראל ב- 1906 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. המאמר סוקר את דרכו של בן גוריון במפלגת פועלי ציון, עמדותיו ביחס ל'ישוב הישן' ולממלכה העות'מאנית, יחסיו עם חברי 'השומר' והתהליך שעבר מפועל למנהיג מדיני. /למידע מלא...

מילות המפתח: יציאת מצרים, ריבק, אמנון
יצאית מצרים כמטפורה לתהליכים אישיים של התמודדות וצמיחה. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
סיפור חי אברהם הוא דוגמא לעקרון: "מעשה אבות סימן לבנים". המאורעות בחיי אברהם כ"תמצית מרומזת של כל ההיסטוריה היהודית": האמונה באל יחיד בורא העולם, ההתנחלות בארץ המובטחת והשיבה אליה, הגלות וסבלותיה, העקידה "של אלפים ורבבות ומיליונים יהודים" במהלך תקופת הגלות. בנוסף, אירועי חייו של אברהם משתקפים גם בימי מדינת ישראל המודרנית, דוגמת חלוקת הארץ ועקדת הבנים.  /למידע מלא...