המערכה המדינית : הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
חלק זה של המאמר מתאר את הקשיים הרבים שעימם התמודדו שבי ציון: יחס השלטןן הפרסי, יחס יושבי הארץ, המצוקה הכלכלית והאכזבה מהפער בין התקוות למציאות. /למידע מלא...

המערכה המדינית : חזון שהכזיב

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
חלק זה של המאמר מתאר את הצפייה מכורש כפי שבאה לידי ביטוי בכתובים המקראיים  ואת האכזבה ממנו. כותב המאמר סבור כי כורש חזר בו מהבטחותיו וכי רק בימי דרויש  החל תהליך שיבת ציון בהיתר המלכות. /למידע מלא...

המערכה המדינית : המתנגדים והמתנכלים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
בתקופת שיבת ציון הייתה מתיחות רבה בין שבי הגולה לבין האוכלוסיה המקומית. חלק זה של המאמר מסביר כיצד תרם למתיחות זו היחס הבדלני של שבי הגולה וההתנכרות שלהם לבני עמם  שנותרו בארץ. /למידע מלא...

המערכה המדינית : חגי הנביא והשפעתו המדינית

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. חגי
בספר חגי נשתמרו לנו נבואות מעטות. כותב המאמר מתאר את ההתרחשויות ההיסטוריות בתקופתו של חגי. הוא משער שחגי קרא לעם למרוד בפרס ודברי הקריאה למרד הושמטו על ידי עורכי המקרא מספרו. /למידע מלא...

הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
דף מידע על הצהרת כורש, הצהרה שניתנה על ידי המלך הפרסי בשנת 538 לפנה"ס ואפשרה ליהודים לחזור מגלות בבל ולבנות את בית המקדש. דף המידע מספר על תוכנה של ההצהרה, על הרקע ההיסטורי שלה ועל המקבילה הבבלית - "גליל כורש". /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

"ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלים " (עזרא ט ט)

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1990.
שם היצירה לקוח מפסוק שבו אומר עזרא שנתינת הארץ (הגדר), היא חסד שעשה האל עם עמו: וַיַּט-עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת-לָנוּ מִחְיָה, לְרוֹמֵם אֶת-בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת-חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת-לָנוּ גָדֵר, בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם.
 /למידע מלא...