אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית
אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

דיוקן אחד העם בתקופתו הלונדונית, סביב 1914

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם שהה בבירת אנגליה בשנים 1907 – 1922, כסוכן בבית המסחר לתה של איש העסקים היהודי-רוסי ומראשוני תנועת חובבי ציון, קלונימוס זאב ויסוצקי. /למידע מלא...

אחד העם בחוג המשפחה והחברים, סופרים, מחנכים ואישי ציבור, ביום הולדתו ה- 70, על הר הכרמל, אב תרפ"ו, יולי 1926

מילות המפתח: אחד העם
יושבים, בשורה הקדמית, מימין לשמאל: ש. בן-ציון, יהודה גרזובסקי, לאה בת אחד העם, אחד העם, רבקה אשתו, מרדכי בן הלל הכהן, יהושע חנא רבניצקי; עומדים, בשורה האמצעית - ד"ר יעקב ווינשל, דוד שמעוני, אשר ברש, רחל בת אחד העם, חתנו שמואל פבזנר, ?, ארתור בירם, ?, יצחק לדיז'ינסקי ; בשורה האחורית - שני מימין משה סמילנסקי. /למידע מלא...

מרטין בובר 1878-1965 (צילום משנת 1961)

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, ציונות רוחנית
מרטין בובר, איש רוח, פילוסוף נודע, נחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו, היה גם סופר, מתרגם, ומנהיג ציוני. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל. תורתו עוסקת בחיפוש הדרך אל מהותו של האדם ומבטאת את רצונו של בובר לשמש מורה דרך להתחדשות העם היהודי בארץ ישראל. /למידע מלא...

אחד העם בערוב ימיו, סביב 1925

מילות המפתח: אחד העם
אחד העם עלה לארץ בשנת תרפ"ב - 1922 עם אשתו וילדיו. תחילה התיישב בירושלים - ואחר כך עבר לתל אביב, שם הקדיש את זמנו לעריכת כל כתביו ולהעלאת זיכרונותיו על הכתב. אחד העם נפטר בתל אביב בחודש טבת תרפ"ז - 1927, ונקבר בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב. /למידע מלא...

אחד העם עם חלוצים, בשדרות הטכניון בחיפה, ינואר 1922

מילות המפתח: אחד העם, מלחמת השפות בארץ-ישראל, טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה
כחבר הקורטוריון של הטכניון העברי בחיפה, נלחם אחד העם בחברת 'עזרה' הברלינאית, ותבע את השלטת העברית כשפת ההוראה בטכניון עצמו ובמוסדות אחרים של החברה בארץ. עמדתו התקיפה נתנה עידוד רב לעומדים במערכה, שנודעה בשם 'מלחמת הלשונות'. /למידע מלא...