קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: הקדמה

מילות המפתח: יהדות בבל
מאמר זה עוקב אחרי פעילותו של רב בתחומי ההנהגה הדתית על רקע עלייתה של שושלת חדשה לשלטון בפרס, ומתאר בקווים כלליים את המצב הפוליטי-הדתי שנתהווה בבבל בימי פעילותו הציבורית של רב בשנים 247-219, ואת תגובותיו המשוערות של הציבור היהודי בבבל, על יסוד עיון בכמה מדבריו של רב, שנאמרו על ידו בציבור בבבל. /למידע מלא...

היסודות וההתחלות של ארגון הקהילה היהודית בימי הבינים: ב

מילות המפתח: ארגון קהילה, יהדות בבל
במאמר בוחן פרופ' בער את הארגון הקהילתי האוטונומי ואת קיומו בבבל בתקופת הגאונים. מסקנתו היא שהגאונים אמנם לא משתמשים במונח קהילה אבל היא קיימת גם בתקופתם כבעלת סמכויות דמוקרטיות.   /למידע מלא...

מלך ביופיו

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), רבנים, יהדות בבל
דמותו של הרב יוסף חיים המכונה בן איש חי וההערצה שרחשו לו יהודי בגדאד. הרב יוסף חיים התפרסם בדרשותיו על פרשת השבוע ששילבו דברי הלכה והותאמו לקהל השומעים. פסיקותיו מתחשבות במנהג המקום ומושפעות מעולמו הקבלי. /למידע מלא...

יצירתו הפרשנית וההגותית של רס"ג: מפעלו של מנהיג

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, פרשנות המקרא, רס"ג, קראים
המאמר בוחן את מפעלו ההגותי והפרשני של רס"ג כיצירה המבקשת להתמודד עם האתגר הפילוסופי הנוצרי והמוסלמי ועם תופעת הקראות. ביצירתו של רס"ג קיים קשר הדוק בין הכתיבה ההגותית לפרשנות המקרא והוא מייעד אותה לציבור אשר לחלקו הגדול היתה גישה ישירה למקורות ערביים לא-יהודיים.   /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה

מילות המפתח: כרונולוגיה, יהדות בבל
דיון בשאלה מתי מתחילה ומתי מסתיימת תקופת הגאונים, התקופה שבה חי ופעל רב סעדיה גאון. הבסיס הכרונולוגי שעליו מסתמך הכותב הוא איגרת רב שרירא גאון שנכתב בשנת 986. על פי האיגרת המעבר מתקופת הסבוראים לתקופת הגאונים  התרחש באמצע המאה הששית לספירה. סוף תקופת הגאונים והמעבר לתקופת הראשונים היה הדרגתי ומתמשך. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ישיבות הגאונים: המשך ושינוי

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ראו את עצמן ממשיכות של הישיבות מתקופת האמוראים אבל מרכזיותן בחיי הרוח של העם היהודי היתה גדולה יותר. במאמר תיאור השינוי שחל בתקופת הגאונים בתכני הלימוד, בנושאי התפקידים בישיבות, סדרי הלימוד ב"ירחי כלה" ובמשך השנה. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ראשות הגולה

מילות המפתח: ראש הגולה, יהדות בבל
ראש הגולה הוכר על ידי השלטנות בבבל כנציגם של היהודים כבר במאה ה- 3 לספירה. משרתו כללה זכויות וחובות כלפי השלטונות הלא יהודיים וכלפי הקהילה היהודית והוא נתפש על ידי היהודים כמקור לגאווה. בדרך כלל שרר שיתוף פעולה בין ראש הגולה לראשי הישיבות אבל היו גם מתחים. /למידע מלא...