על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: הקדמה

מילות המפתח: יהדות בבל
מאמר זה עוקב אחרי פעילותו של רב בתחומי ההנהגה הדתית על רקע עלייתה של שושלת חדשה לשלטון בפרס, ומתאר בקווים כלליים את המצב הפוליטי-הדתי שנתהווה בבבל בימי פעילותו הציבורית של רב בשנים 247-219, ואת תגובותיו המשוערות של הציבור היהודי בבבל, על יסוד עיון בכמה מדבריו של רב, שנאמרו על ידו בציבור בבבל. /למידע מלא...

אזורי השפעתן של הישיבות בבגדאד

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
בבגדאד חיה במאה ה- 10 קהילה גדולה של יהודים והתקיימו בה מוסדות הנהגה שהשפיעו על העולם היהודי כולו. המפה מתארת את אזורי ההשפעה של הישיבות סורא ופומפדיתא שהחל במאה ה- 9 עברו לשכון בעיר בגדאד.  /למידע מלא...

תשובה של רב האי גאון

מילות המפתח: יהדות בבל, ספרות השאלות והתשובות
תשובתו של רב האי גאון על שאלה שנשלחה מקהילת סיג'ילמסה שבמרוקו. מתוך הגניזה של קהיר, תחילת המאה ה- 11. /למידע מלא...

גאון ישיבת סוּרא וראש הגולה בארמון הח'ליף בגדד, המאה העשירית, דגם

מילות המפתח: רס"ג, יהדות ואסלאם, ראש הגולה
הח'ליף (יושב משמאל) מקבל בארמונו את גאון ישיבת סורא, רב סעדיה גאון ואת ראש הגולה, דוד בן זכאי. /למידע מלא...

אזור ההשפעה של הישיבות

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
המפה מתארת את אזורי ההשפעה של המרכז הבבלי ושל המרכז הארץ ישראלי על הקהילות היהודיות. /למידע מלא...

הישיבה בבבל בתקופה הגאונים, דגם

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
חכמי הישיבה יושבים בשבע שורות – עשרה חכמים בכל שורה. לפניהם יושב הגאון – ראש הישיבה, שלימד את התלמוד הבבלי ופסק הלכות. סדר השורות מעיד על גדולת החכמים בתורה ועל ייחוסם המשפחתי: היושבים בשורה הראשונה הם הנכבדים ביותר.  /למידע מלא...