מורים ותלמידים של בית הספר "תורה ומלאכה", שאלוניקי, 1925-1930

מילות המפתח: חינוך יהודי, יהודי סלוניקי
בית הספר " תורה ומלאכה" היה אחד ממוסדות החינוך הקהילתיים. ב- 1930 שלח משה בנווניסטי, נשיא "תורה ומלאכה", בקשות לתרומה אל גורמים שונים, וציין שהחברה מאפשרת ליתומים ולילדים ממשפחות מצוקה ללמוד מקצוע ולהבטיח את עתידם.  /למידע מלא...

בית תלמוד תורה ע"ש יוסף יצחק ניסים, שאלוניקי, יוון, המאה ה- 20

מילות המפתח: חינוך יהודי, יהודי סלוניקי
תלמוד תורה, יוסף נסים היה אחד ממוסדות החינוך הקהילתיים בסלוניקי בין שתי מלחמות העולם. /למידע מלא...

ד"ר לודויג פיליפסון (1811 - 1889)

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, רבנים
רבה של קהילת מגדבורג שבגרמניה, דגל במציאת דרך ביניים בין היהדות האורתודוקסית ליהדות הרפורמית. ערך את כתב העת המרכזי של יהדות גרמניה במאה ה- 19, 'Allgemeine Zeitung des Judenthums' (העיתון הכללי של היהדות). בניגוד למרבית כתבי העת היהודים עד תקופתו, שעסקו בשאלות דתיות ועיוניות בנוגע לתכנים של היהדות, הקפיד פיליפסון לעסוק בשאלות הקשורות בהיבט הלאומי/אתני של עם ישראל.  /למידע מלא...

זכריה פרנקל (1801 - 1875)

מילות המפתח: יהדות קונסרווטיבית, רבנים, פרנקל, זכריה
רב וחוקר, יליד פראג, ייסד את בית המדרש לרבנים בברסלאו. פרנקל נחשב אבי האסכולה הפוזיטיבית - היסטורית, שביקשה להתבונן בהלכה היהודית כמורכבת בחלקה מהתגלות אלוהית (פוזיטיבית), ובחלקה מהתפתחות תלויית הקשר היסטורי (היסטורית), ולכן תמך ברפורמות מתונות ביהדות. בתפישתו זאת השפיע על התנועה הקונסרבטיבית ביהדות ארה"ב.  /למידע מלא...

ביקור קבוצת רבנים בראשות הרב קוק בקבוצת החלוצים הדתית 'עבודת ישראל', על הר הכרמל, 9.9.1925

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, ציונות דתית, רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן
בשורת העומדים: 1. הרב אברהם יצחק הכהן קוק; 2. יעקב בורוכוב (?); 3. הרב שלמה הכהן אהרנסון, רבה הראשי של תל-אביב; 4. הרב דב קוק, אחי הראי"ה קוק; 5. הרב ישעיהו שפירא, ממנהיגי 'הפועל המזרחי'; 6. איש הציבור והספרות יהושע רדלר פלדמן (ר' בנימין);  /למידע מלא...

דיוקן הרב משה כ'לפון הכהן (1874 – 1950)

מילות המפתח: ציונות דתית, רבנים, יהודי תוניסיה
רב ראשי בג'רבה בשנים 1950-1935, נחשב לגדול רבני ג'רבה בדורות האחרונים. היה פוסק הלכה וחיבר ספרים רבים, החשוב שבהם הוא החיבור "ברית כהונה". היה חבר פעיל באגודת "עטרת ציון" שנוסדה בג'רבה ב- 1919. הרב כ'לפון הכהן היה תומך נלהב בציונות. השיבה אל ארץ האבות הייתה בעיניו תחילת מימוש חזון אחרית הימים וביאת ימי המשיח והגאולה.  ב- 1950 בעת הכנותיו לעלייה לארץ ישראל, חלה ומת. ציור מעשה ידי הצייר לב אוסטרובסקי (על פי תצלום). /למידע מלא...

לווייתו השנייה של הרב משה כ'לפון הכהן, בז' בחשוון תשס"ו (10.11.2005), בהר המנוחות בירושלים

מילות המפתח: קבורה בארץ-ישראל, רבנים, יהודי תוניסיה
כ- 55 שנים לאחר פטירתו של הרב משה כ'לפון הכהן, בחשוון תשס"ו (נובמבר 2005), הוצאו עצמותיו מקברו שבג'רבה והועלו ארצה להטמן בהר המנוחות בירושלים. עם גופתו הובאו גם ספרי תורה שנגנזו איתו, והוצאו אף הם מקברו בג'רבה.  /למידע מלא...

יהודים חסרי בית לאחר הפרעות ב- 1931

מילות המפתח: פרעות, יהודי סלוניקי
מאז כיבוש סלוניקי בידי יוון התגברה בה האנטישמיות. ב- 29.6.1931 פרצו פרעות בשכונה היהודית קמפבל והשכונה עלתה בלהבות. כ- 500 משפחות נותרו ללא קורת גג. בעקבות  הפרעות הגיעו רבים מיהודי סלוניקי למסקנה שמקומם אינו בסלוניקי, והיגרו לארצות אחרות בעיקר לארץ ישראל.  /למידע מלא...