יישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל"

מילות המפתח: חומה ומגדל, התיישבות, עלייה חמישית
במפה נקודות התיישבות החדשות שקמו בשנות ה- 30. יחידים וגם חברות רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות. כמו כן הוקמו יישובים במתכונת "חומה ומגדל" במטרה להשפיע על גבולות המדינה היהודית.  /למידע מלא...

רמות השבים מציגה את הישגיה בתהלוכת העדלידע, תל אביב שנות ה- 30

מילות המפתח: התיישבות, מושבה
בשנות ה- 20- וה- 30 נרכשו באזור השרון ובמישור החוף קרקעות והוקמו יישובים באמצאות הון פרטי. יחידים וגם חברות רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות - צורת יישוב שהוקמה כבר בימי העלייה הראשונה. רמות השבים, שנוסדה ב- 1933 על ידי עולים מגרמניה, הייתה אחת המושבות שקמו בדרך זו. /למידע מלא...

הישוב ביריה מוקם מחדש, מרס 1946

מילות המפתח: התיישבות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ביריה (יישוב כפרי)
בכניסה מתנוסס שלט בעברית ובאנגלית: "באנו לשתול ולבנות".
מקובל לראות ביישוב בִּירְיָה שבקרבת צפת סמל המאבק המתמשך על ההתיישבות.  /למידע מלא...

ראש פינה

מילות המפתח: התיישבות, ראש פנה (יישוב כפרי)
שנת 1890 בערך. /למידע מלא...

בול ובו נוף המושבה ראש פינה

מילות המפתח: התיישבות, ראש פנה (יישוב כפרי)
הבול יצא לאור לרגל 80 שנה לייסוד המושבה.
יום ההופעה: כו בניסן תשכ"ב (30 באפריל 1962). /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: מגדו (יישוב עתיק), עמק יזרעאל
אלפי שנות היסטוריה בעמק יזרעאל. /למידע מלא...

רחוב הרצל בתל אביב, ובקצהו - גימנסיה הרצליה

מילות המפתח: התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), בתי ספר, גימנסיה הרצליה
הגימנסיה הוקמה ביפו בשנת 1905 בשם "הגימנסיה העברית".
בשנת תרס"ט-1909 עברה הגימנסיה מיפו לשכונה החדשה, לרחוב הרצל, וקיבלה את שמה החדש - גימנסיה הרצליה - על שם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הגימנסיה שימשה כמרכז החינוך והתרבות של השכונה החדשה - ולאחר מכן של העיר תל אביב.
בשנות ב-60 נהרס בניין הגימנסיה, ובמקומו נבנה מגדל שלום. /למידע מלא...

מפת התיישבות בחבל לכיש 1956

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש
לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...