הגעגועים לציון והמסע אליה

מילות המפתח: מבצע משה (עליית יהודי אתיופיה), מבצע שלמה (עליית יהודי אתיופיה), יהודי אתיופיה
מידע על עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל במבצע משה ומבצע שלמה. /למידע מלא...

נפגשים בשירים

מילות המפתח: יהודי אתיופיה, שפה אמהרית, קייסים, כתב אמהרית
מידע על השפה האמהרית ועל חיי הדת של יהודי אתיופיה. /למידע מלא...

המיתוס הפרטי של יהודי אתיופיה

מילות המפתח: עלייה וקליטה, זהות ישראלית, זהות יהודית, יהודי אתיופיה
כיצד נקלטו בישראל העולים מאתיופיה? מה הם מרגישים ביחס לבואם ארצה? ד"ר גדי בן עזר טוען כי העולים מאתיופיה רואים את המפגש עם ישראל דרך משקפי המסע שלהם מאתיופיה. המשמעות של המסע הופכת למרכיב מרכזי בזהותם.   /למידע מלא...

ג’וינט

מילות המפתח: ג'וינט (ארגון)
סוכנות הסעד והשיקום של יהודי ארצות-הברית ליהודים שמחוצה לה. הג’וינט נוסד ב- 1914. על הסיוע שהגיש הג'וינט לקהילות יהודיות שונות בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה. /למידע מלא...

המאבק למען יהודי ברית - המועצות בעולם ובמדינת ישראל : הפעילות של מדינת ישראל למען יהודי ברית - המועצות

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, ישראל ויהדות התפוצות, ארגונים ציוניים, יהודי ברית המועצות
על הפעילות של מדינת ישראל באמצעות ארגונים ממלכתיים וציבוריים למען העלייה של יהודי ברית-המועצות ועל מערכת היחסים בין הארגונים השונים. /למידע מלא...

חג הסיגד

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), יהודי אתיופיה, סיגד
חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים. /למידע מלא...

חג הסיגד והמקרא

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), יהודי אתיופיה, סיגד
לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני שבו נכרתה ברית בין בני ישראל לבין ה', ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה, שבה חודשה ברית זו כאשר שבו בני ישראל לארצם. הטקסט עוסק בקשר של מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג: אזכור וחידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והכמיהה לחזור לארץ ישראל ולירושלים. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: הקמת מדינת ישראל והשפעתה על תודעת יהודי עיראק

מילות המפתח: ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
הקמת המדינה כפתה על יהודי עיראק את הבררה בין שתי הישויות הלאומיות: הציונית-הישראלית או הערבית. היא גרמה למעבר ממעמד של עדת חסות דתית למיעוט לאומי. רוב יהודי עיראק בחרו  בעלייה אך בין המנהיגים היו שהצדיקו את קיומה של הקהילה כגורם משלים למדינת ישראל ותומך בה. את הרדיפות והאפליות הם ראו כתופעה זמנית חולפת הנובעת מהמתח סביב שאלת ארץ-ישראל.  /למידע מלא...