מברלין עד גניגר : תולדות חיים - א

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
קטע מתוך אוטוביוגרפיה שכתבה צסי רוזנבליט המתאר את התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בברלין ובפרנקפורט. לראשונה בחייה חשה צסי רוזנבליט זרה במולדתה. היא מתארת את דרכה אל היהדות ואת האווירה האנטישמית באוניברסיטה. /למידע מלא...

מגורים ומחיה : הרחקה מן החברה הכללית והעצמת החיים הפנים - יהודיים

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
תיאור הרחקתם ודחיקתם של היהודים מחיי החברה והתרבות בגרמניה בעקבות עליית הנאציזם. היהודים הגיבו בהעברת הפעילות התרבותית למרחב הפנים-יהודי, בעיקר מופעים שאורגנו על ידי אגודת התרבות של יהודי גרמניה. אצל חלק מהיהודים חיזקה פעילות האגודה את תחושת הנידוי.  /למידע מלא...

בעיית הצלתם של יהודי גרמניה 1939-1933 - הסיבות לעיכוב יציאתם מתחום הממשל הנציונל-סוציאליסטי

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, הצלה (שואה)
מאביב 1933 ועד אוקטובר 1941 הגרו מגרמניה רק כרבע מיהודי גרמניה למרות שהייתה להם אפשרות לצאת והשלטון הנאצי אף דרבן אותם לעזוב. המאמר בוחן מה גרם לעיכוב יציאתם. בין הסיבות שהוא מונה: עמדת הארגונים היהודיים שהייתה נגד היציאה, אופייה של המדיניות הנאצית והיעדר ארצות יעד להגירה. /למידע מלא...

1933 - 1934: צעדים ראשונים

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
על המדיניות הנאצית נגד יהודי גרמניה בתחילת שנות השלושים: החרם, החקיקה האנטי יהודית ומעשי האלימות. /למידע מלא...

1935: חקיקה גזענית ברוח האידאולוגיה הנאצית

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, משחקים אולימפיים, חוקי נירנברג
ב- 1935 החמירה המדיניות הנאצית האנטי יהודית והגיעה לשיאה בחוקי נירנברג. ב- 1936 חלה רגיעה זמנית ביחס המפלה כלפי היהודים בשל האולימפיאדה שהתקיימה בברלין. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום"

מילות המפתח: יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים
בין מייסדיה וחבריה של אגודת "ברית-שלום" ששמה לה למטרה את הקמת מדינה דו לאומית, בלטו אינטלקטואלים יוצאי מרכז אירופה בכלל וגרמניה בפרט. המאמר בוחן את הזיקה של האגודה לתנועה הציונית בגרמניה. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית-שלום" : צעדים ראשונים

מילות המפתח: יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, מדיניות ציונית, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
"ברית שלום" הייתה אגודה ארץ-ישראלית אך לתנועה הציונית בגרמניה הייתה השפעה חזקה עליה. מאז הקמתה הקדיש רוברט ולטש עורך ה"יודישה רונדשאו" מקום נרחב להפצתו של רעיון המדינה הדו-לאומית. מאמריו הציגו רעיון זה כעולה בקנה אחד עם המדיניות הציונית הרשמית. /למידע מלא...

חרם אחד באפריל 1933

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
הפעולה הכלל-ארצית הראשונה נגד יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית הכריזה על קיום החרם ב-28 במרס 1933, ביוזמת שר התעמולה יוזף גבלס. משמרות של נאצים במדים, לעיתים חמושים ברובים, הוצבו לפני כל חנות או בית-עסק של יהודים ומנעו את כניסת הקונים.   /למידע מלא...