מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה, מכתבים
מתוך אוסף של כ- 60 מכתבים אישיים שנשלחו משטוטגארט לא"י אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. מהמכתבים עולה תמונה של משפחה יהודית ממוצא מזרח אירופי, שומרת מצוות וקשורה בכל מאודה לגרמניה. המכתבים מלמדים על האופן שבו התמודדה המשפחה עם האירועים בגרמניה, חיי היום יום, ההתמהמהות בהחלטה על היציאה מגרמניה וקשיי ההגירה. /למידע מלא...

תמונה משפחתית בברלין

מילות המפתח: יהודי גרמניה, סיפורי חיים
רות (שיץ) עוזרד מתארת את חיי משפחתה בגרמניה בשנים שבין שתי מלחמות העולם, את רחוב גרנאדיר שבו התגוררה המשפחה, את אורחות החיים של המשפחה ביום חול ובשבת ואת השינויים שחלו בחיי היהודים עם הכיבוש הנאצי. /למידע מלא...

אריך בראואר (1942-1895)

מילות המפתח: יהודי גרמניה, אנתרופולוגיה, בראואר, אריך
על האנתרופולוג יליד ברלין ד"ר אריך בראואר, חוקר יהודי המזרח. /למידע מלא...

בין פטיש הלאומנות לסדן הציוני

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, יהודי סוריה, תנועות לאומיות, יהודי לבנון
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בסוריה ובלבנון בתי ספר ותנועות נוער ציוניים והם היו הבסיס לפעילות של הקרנות הלאומיות בשנות העשרים. הפעילות הציונית הייתה כרוכה בסכנה על רקע התפתחות התנועות הלאומיות הערביות. /למידע מלא...

החיים העשירים של גרדה לופט ( 1898 – 1986)

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, נשים באמצעי התקשורת
גרדה לופט הייתה אחת הדמויות הססגוניות והפעלתניות ביותר מבין הנשים שבאו מגרמניה לארץ ישראל. היא הייתה עיתונאית שעסקה בנושאים רבים ושונים – מדיניים, פוליטיים, כלכליים, חברתיים. המאמר שנכתב על ידי בתה מתאר את קורות חייה ואת דמותה בעיני ילדיה.    /למידע מלא...

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי סלוניקי
קורות התנועה הציונית בסלוניקי מראשיתה ועד הכיבוש הגרמני. המחבר מתאר את חילוקי הדעות בנושא ההצטרפות להסתדרות הציונית, את ההשפעה שהייתה להצהרת בלפור, את התפקיד שמילאה העיתונות היהודית וכן את פעילותם של אישים בולטים בקרב יהודי סלוניקי ועמדותיהם בשאלות שהעסיקו את יהודי העיר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. /למידע מלא...

חוקרים בעברית חולמים בגרמנית : מדענים יוצאי גרמניה באוניברסיטה העברית בתקופת היישוב

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, יהודי גרמניה, מדענים יהודים
על חלקם של היהודים יוצאי גרמניה בסגל האוניברסיטה העברית בשנות ה- 30 והשפעתם הרבה. המאמר מביא את סיפורם של ארבעה חוקרים בתחום הביולוגיה: שמעון פריץ בודנהימר, מיכאל אבן ארי, גיאורג האס ואלישבע גולדשמידט. /למידע מלא...