אריך בראואר (1942-1895)

מילות המפתח: יהודי גרמניה, אנתרופולוגיה, בראואר, אריך
על האנתרופולוג יליד ברלין ד"ר אריך בראואר, חוקר יהודי המזרח. /למידע מלא...

בין פטיש הלאומנות לסדן הציוני

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, יהודי סוריה, תנועות לאומיות, יהודי לבנון
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בסוריה ובלבנון בתי ספר ותנועות נוער ציוניים והם היו הבסיס לפעילות של הקרנות הלאומיות בשנות העשרים. הפעילות הציונית הייתה כרוכה בסכנה על רקע התפתחות התנועות הלאומיות הערביות. /למידע מלא...

החיים העשירים של גרדה לופט ( 1898 – 1986)

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, נשים באמצעי התקשורת
גרדה לופט הייתה אחת הדמויות הססגוניות והפעלתניות ביותר מבין הנשים שבאו מגרמניה לארץ ישראל. היא הייתה עיתונאית שעסקה בנושאים רבים ושונים – מדיניים, פוליטיים, כלכליים, חברתיים. המאמר שנכתב על ידי בתה מתאר את קורות חייה ואת דמותה בעיני ילדיה.    /למידע מלא...

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי סלוניקי
קורות התנועה הציונית בסלוניקי מראשיתה ועד הכיבוש הגרמני. המחבר מתאר את חילוקי הדעות בנושא ההצטרפות להסתדרות הציונית, את ההשפעה שהייתה להצהרת בלפור, את התפקיד שמילאה העיתונות היהודית וכן את פעילותם של אישים בולטים בקרב יהודי סלוניקי ועמדותיהם בשאלות שהעסיקו את יהודי העיר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. /למידע מלא...

חוקרים בעברית חולמים בגרמנית : מדענים יוצאי גרמניה באוניברסיטה העברית בתקופת היישוב

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, יהודי גרמניה, מדענים יהודים
על חלקם של היהודים יוצאי גרמניה בסגל האוניברסיטה העברית בשנות ה- 30 והשפעתם הרבה. המאמר מביא את סיפורם של ארבעה חוקרים בתחום הביולוגיה: שמעון פריץ בודנהימר, מיכאל אבן ארי, גיאורג האס ואלישבע גולדשמידט. /למידע מלא...

קרן היסוד

מילות המפתח: ארגונים ציוניים
על קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, הארגון המרכזי שמגייס כספים עבור ישראל ברחבי העולם (למעט ארה"ב). הוקמה ב-1920 בוועידה הציונית העולמית בלונדון כדי לסייע להגשמת ההבטחה ל"הקמת בית לאומי", כפי שנכתבה בהצהרת בלפור ב-1917.  /למידע מלא...

קרן קיימת לישראל

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, רכישת קרקעות בארץ-ישראל, תרומות
על הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שהוקמה בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל שבשוויץ ב-1901. מטרת הקמתה הייתה לקנות אדמה בפלסטינה, שהייתה אז בשליטת התורכים העות'מאנים. ומאז היא מסייעת לפיתוח החקלאות ובשמירה על הסביבה בישראל.  /למידע מלא...

מגורים ומחיה : דפוסי ההתיישבות : פיזור וריכוז

מילות המפתח: יהודי גרמניה, תפרוסת האוכלוסייה
תיאור ההתפרסות של ההתיישבות היהודית בגרמניה ב- 1933. קרוב לשליש מבין 500,000 היהודים שחיו ברייך הגרמני התגוררו בברלין, אך בסך הכל היו למעלה מ- 2000 מקומות ישוב. בעקבות עליית הנאציזם קטן מספר הקהילות היהודיות וערים שונות ניסו להגביל מגורים של יהודים בתחומן. /למידע מלא...