הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : היחס אל טגארט ואל מערכת הגדר

מילות המפתח: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, גבול הצפון, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, לחמה בטרור
על יחסה של האדמיניסטרציה הבריטית בארץ-ישראל לתפיסתו הבטחונית של סר צ'רלס טגארט ולדרך שבה ניהל את בניית גדר הצפון. הפקידים בארץ לא קבלו את מרותו של המומחה האימפריאלי ולא שתפו עמו פעולה. במאמר התייחסות גם לעמדתה של ההנהגה היהודית ושל הציבור הערבי לבניית הגדר. /למידע מלא...

הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון - הבעיות המרכזיות

מילות המפתח: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, גבול הצפון, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, וינגייט, אורד צ'ארלס, לחמה בטרור
על נסיונות הערבים לחבל בבנייתה של גדר הצפון. הערבים ראו בהקמתה נסיון מצד הבריטים ליישם את תכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל ולא אמצעי מאבק בכנופיות. במאמר התייחסות לדחיית הבקשה של אורד וינגייט להשתתף בהגנה על הגדר.   /למידע מלא...

הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : שאלת ערכה הצבאי של גדר הצפון

מילות המפתח: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, גבול הצפון, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, לחמה בטרור
ביולי 1938 חל שינוי בפעילות של הצבא הבריטי באזור גדר הצפון והוא החל בפעולות עונשין בכפרים הערביים שחיבלו בגדר או שפגעו בכוחות הבריטים שסייירו לאורכה. התוצאה הייתה ירידה בהיקף החבלות בגדר. /למידע מלא...

הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : סיכום

מילות המפתח: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, גבול הצפון, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, לחמה בטרור
המאמר בוחן את יעילותה של גדר הצפון בהתמודדות של הבריטים עם המרד הערבי. המסקנה של הכותב היא שהגדר אמנם לא עמדה ביעדים שלשמם תוכננה אך גם לא ניתן לראות בה כישלון. /למידע מלא...

דמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה
דמוקרטיה היא סוג משטר. פרוש המלה דמוקרטיה הוא: שלטון העם. בדמוקרטיה החלטות מתקבלות על פי רצון הרוב. יחד עם זאת, בדמוקרטיה הרוב אינו יכול לפגוע בזכויות המיעוט.  /למידע מלא...

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה, זהות ישראלית, דת ומדינה
כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים –אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני. /למידע מלא...

דמוקרטיה עם ארבעה כתמים

מילות המפתח: דמוקרטיה, רוב ומיעוט
כותב המאמר מתייחס לגישה של פרופ' סמי סמוחה המגדירה את ישראל כ"דמוקרטיה אתנית".
הכותב, אינו מקבל את עמדתו של סמוחה, אך מציג את תפיסתו לפיה ישראל היא מדינה דמוקרטית הסובלת מארבעה "כתמים", המעיבים על המשטר והחברה בישראל ומציע פתרונות לטיפול בכתמים אלו. /למידע מלא...

האומה לפני המדינה

מילות המפתח: דמוקרטיה, לאומיות
הכותב, מגיב לעמדתו של פרופ' נויברגר לפיה, מדינת ישראל היא דמוקרטיה ליברלית עם "ארבעה כתמים".
הוא מבקש לטעון כי ישראל אינה דמוקרטיה ליברלית וכי עליה למצוא פתרונות ליחסיה עם המיעוט הערבי על מנת לשמר את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. /למידע מלא...