נרדם, הקץ!

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, חלום יעקב
המאמר בוחן את הפרשנות שנתנו אמנים שונים ביצירותיהם לסיפור חלום יעקב. המאמר קושר בין משמעות הסולם והאבנים בפרשנות היהודית לבין האופן שבו הוצגו ביצירות שונות.  /למידע מלא...

תמונת האיל בציור העקידה ברצפת הפסיפס מבית אלפא

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, עקדת יצחק
בתמונת העקדה בפסיפס של בית הכנסת בבית-אלפא נראה האיל כאילו הוא נתלה על העץ. המאמר טוען כי יש לפרש את העימוד החריג הזה על רקע השפעת הסביבה הנוצרית שראתה באיל סמל לישו הצלוב. /למידע מלא...

איוב - בין חוסר האונים ליכולת העמידה מול האל : התבוננות ביצירותיו של יעקב שטיינהרט

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, איוב, שטיינהרט, יעקב
עיון משווה בדמותו של איוב בשתי יצירות של יעקב שטיינהרט. כל אחת מהיצירות מבטאת צד אחר בדמותו של איוב המקראי ובדמותו של האדם החווה סבל. /למידע מלא...

היכן הוא שער השמים?

מילות המפתח: מגדל בבל, חלום יעקב
המאמר דן בסיפור המקראי על מגדל בבל (בראשית יא) , בסיפור על חלום יעקב בבית אל (בראשית כח) ובמסורות הקשורות בקדושת ירושלים. בסיפורים הנידונים יש פולמוס עם האמונה הבבלית שמקדש בבל הוא שער השמים ומוצעות תפיסות חלופיות. /למידע מלא...

"משה רבינו" ו"נסיך מצרים" : חקירה מדרשית -אומנותית של סרט "מקראי"

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, משה (רבינו)
ניתוח אומנותי ופרשני של הסרט "נסיך מצרים" תוך ברור ההבדלים והמקבילות בין דמותו של משה במקרא ובמדרש ובין דמותו בסרט. /למידע מלא...

בין התיצבות להיענות : על "הנני" של מיכאל סגן-כהן

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, סגן כהן, מיכאל
מאמר ביקורת וניתוח אומנותי של היצירה "הנני" של האמן מיכאל סגן-כהן. המילה "הנני" לקוחה מתוך סיפור העקידה, ובהקשר של אברהם מבטאת את המתח שבדמותו- המתח בין אמונה עיוורת וציות מוחלט לאל לעומת אהבה ללא תנאי בתחום האנושי.  /למידע מלא...

מהו ה'סלם' שראה יעקב בחלומו?

מילות המפתח: יעקב (אבינו), חלום יעקב
המאמר מציע שני כיווני פרשנות ל"סולם יעקב" (בראשית כ"ח). דרך אחת היא הדרך האטימולוגית, הקושרת את הסולם אל המקדשים הבבליים. הדרך השנייה היא הדרך הסמלית המנתחת את תפקידו של הסולם בחלום ואת השימוש של השורש ס.ל.ל במקרא. המאמר דן במשמעות הסיפור לפי כל דרך פרשנית. /למידע מלא...

אם סיסרא בשירת דבורה

מילות המפתח: סיסרא, תנ"ך באמנות, שירת דבורה
המאמר מנתח את עיצוב דמותה של "אם ססירא" בשירת דבורה (שופטים ה'). השירה משתמשת באמצעים ספרותיים כדי לעורר לעג לדמותה. המאמר מביא את שירו של חיים גורי "אימו" המתאר את אם סיסירא, ועומד על השווה והשונה בינו ובין השירה המקראית. /למידע מלא...