התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ו. חכמי יבנה ובתי - מדרשותיהם

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תנאים
חכמי יבנה הטביעו את חותמם על מסורת התורה שבעל-פה והקימו בתי מדרש שבהם לימוד תורה ועסקו בהנהגת הדור. חלקם היו ממשפחות הכהונה וממשפחות עשירות אך רבים מהם היו ממשפחות עניות שהגיעו למעמדם בזכות ידיעתם בתורה ואישיותם /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ז. ההתאוששות היישובית והכלכלית

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד
בדור שלאחר חורבן הבית ניכרת חיוניות מרובה בהתארגנות הציבורית. שיקום הערים שנהרסו היה מהיר יחסית וניטעו מטעים חדשים. בעלי מלאכה התארגנו באיגודי אומנים והמסחר פעל כסדרו. כבר לקראת סוף המאה הראשונה לספירה היה המצב הכלכלי של הארץ תקין למדי. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ח. פולמוס של קיטוס

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, יהודי התפוצות
בשנים 117-115 לספירה פרץ בתפוצות מרד שהקיף את יהודי קיריניקה, מצרים, קפריסין והגיע עד מסופוטמיה. גם יהודי ארץ ישראל השתתפו במרד. המרד דוכא באכזריות על ידי לוסיוס קויטוס ותוצאותיו היו קשות. עם חלוף הסערה נמשכה הפריחה הכלכלית והיישובית. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית

מילות המפתח: חורבן בית שני, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
על התרחבות התפוצה היהודית לאחר חורבן הבית השני. במיוחד עולה מעמדה של היהדות בבבל ומוסדות ההנהגה שלה. אולם, עד לסוף המאה ה- 4, ובמידה מסוימת אף במאה ה- 5 וה- 6, היישוב היהודי בארץ - ישראל שומר על מעמדו. /למידע מלא...

מרכזי ההנהגה המסורתיים: 1. בבל

מילות המפתח: ישיבות, ראש הגולה, יהדות בבל
על מוסדות ההנהגה של יהודי בבל בתקופת הגאונים: ראש הגולה וישיבות סורא ופומפדיתא, חלוקת הסמכויות ביניהם ואזורי ההשפעה של כל אחת מהישיבות. במאמר תיאור הזיקה בין הישיבות לקהילות והדרך שבה נוצרה ספרות השו"ת. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...