מציאות מורכבת מאפיינת את הישראלים בתפוצות

מילות המפתח: ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית
על יחסם של יהודים- ישראלים לישראלים לשעבר החיים בתפוצות, המכונים "יורדים" ועל מורכבות חייהם של יהודים אלה.   /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: הגלים

מילות המפתח: עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
נתונים על הגל הגדול של העלייה מרוסיה לישראל החל באוקטובר 1989 והגיע לשיאו בשנים 1991-1990. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: דמוגרפיה וסטטוס חברתי

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
במאמר נתונים על מצבם הסוציו-אקונומי של העולים מברית המועצות לישראל.רבים מהעולים בעלי תארים אקדמיים לא מוצאים עבודה בתחומי מוחמיותם והכנסתה הממוצעת של משפחת עולים נמוכה מהכנסתה של משפחה ישראלית ממוצעת. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מפלגות

מילות המפתח: מפלגות פוליטיות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
נתונים על השתלבותם של העולים מברית המועצות בפוליטיקה הישראלית. מפלגת ישראל בעלייה התפצלה לשני אגפים : לישראל ביתנו שנטייתה ימנית ולבחירה הדמוקרטית שנטייתה שמאלית. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: סגנון התרבות

מילות המפתח: תרבות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
רוב העולים מברית המועצות לא מרוצים מהתחום התרבותי הקיים שמצאו במדינת ישראל ולכן הם פיתחו מערכת משגשגת של מוסדות תרבות חלופיים. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מוסדות תרבות וחברה

מילות המפתח: אמצעי התקשורת, תרבות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
רוב העולים מברית המועצות מעדיפים את אמצעי התקשורת בשפה הרוסית. העיתונות הרוסית מספקת להם תחושה של ליכוד חברתי ותרבותי ויש להם מוסדות, ארגונים ומרכזים קהילתיים משלהם. /למידע מלא...

בין פטיש הלאומנות לסדן הציוני

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, יהודי סוריה, תנועות לאומיות, יהודי לבנון
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בסוריה ובלבנון בתי ספר ותנועות נוער ציוניים והם היו הבסיס לפעילות של הקרנות הלאומיות בשנות העשרים. הפעילות הציונית הייתה כרוכה בסכנה על רקע התפתחות התנועות הלאומיות הערביות. /למידע מלא...

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

מילות המפתח: ציונות, ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית
הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות. בקוטב האחד, דוד בן גוריון שייצג עמדה חד משמעית של שלילת הגלות אך לא התעלם מחשיבות התמיכה של יהודי התפוצות במדינה. מנגד מרדכי קפלן, שאמנם אישר את מרכזיותה של מדינת ישראל לקיום היהודי בגולה, אבל ראה חשיבות בבנייתה של היהדות באמריקה. במאמר מוצגות עמדות ביניים של אישים נוספים כבן הלפרן, אליעזר שביד, הלל הלקין, א"ב יהושע, הרב קוק, הראל פיש ועוד. /למידע מלא...