מילות המפתח: ציונות, חלוצים וחלוציות, בן-גוריון, דוד, נגב
על-פי בן גוריון, הנגב הוא המקום שבו נולדה האומה העברית: לשם הלך אברהם לראשונה במסעו לארץ כנען ושם החלו המרגלים את מסעם לארץ. בן-גוריון האמין כי הצו המקראי העתיק רלוונטי גם בימי ישראל החדשה ושיש להפנות לנגב את מירב ומיטב הכוחות המדעיים, החינוכיים והחלוציים. /למידע מלא...

מילות המפתח: חנוכה, יום העצמאות, פסח, משיחיות, הכרזת העצמאות, בן-גוריון, דוד
עד לשנת 1948, היו ליהודים בכל רחבי העולם שני חגי חירות: הראשון הוא פסח - חג מדאורייתא, והשני הוא חנוכה - חג מימי הבית השני. אירוע הכרזת העצמאות שהיה האירוע הגואל והמהפכני בתולדות האומה, יצר חג חירות שלישי - הוא יום העצמאות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים
דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, בן-גוריון, דוד, תנ"ך. אסתר, קיבוץ גלויות
'קיבוץ גלויות' היא אחת המשימות הדחופות שעמדה בפני האבות המייסדים של מדינת ישראל. בלעדיה, הכריז בן גוריון, לא יקום חזון המדינה הריבונית. בדבריו אלו הוא נשען על חזון הנביאים ועל הסכנה שבפירוד עם ישראל כפי שנאמר במגילת אסתר: "מפוזר ומפורד בין העמים". בעיני בן-גוריון, החוט המשולש שלא ינתק בנוי משלושה מרכיבים נצחיים: העם, הארץ והמדינה, וכל פועלו במהלך חייו היה לקשור את קצוות החוט שלא יפרדו.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא
דוד בן גוריון התייחס לתקומת מדינת ישראל כאל מימוש תקווה הגאולה, אך הוא לא חשש למתוח ביקורת על המתרחש במדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים. על פי בן גוריון, ייעוד מדינת ישראל אינו רק לאומי אלא גם מוסרי, ועליה לשמש דוגמא לאנושות. כדברי הנביאים, סבר בן גוריון שגורלה של מדינת ישראל יקום ויפול על ההבחנה בין רע לטוב בחיי האזרח הפרטי ובחיי הלאום.  /למידע מלא...

עליה שניה : הסתדרויות הפועלים בעליה השניה

מילות המפתח: עלייה שנייה, ארגוני עובדים
המטרה בהקמת הסתדרויות הפועלים שקמו בעליה השניה היתה הדאגה לצרכי הפועל ותנאי חייו אך מעבר לכך קידום הקמתה של חברת עובדים חופשית וסוציאליסטית. הפרק מציג  את ההסתדרויות השונות, החל מהסתדרות 'החורש' ועד הקמת 'המשביר' ו'קופת החולים הכללית' כמוסדות ארציים. /למידע מלא...

מ"יהדות השרירים" ל"דת העבודה"

מילות המפתח: עלייה שנייה, נורדאו, מקס, כיבוש העבודה, יהדות וספורט
המאמר בוחן את הקשר שבין הקריאה של מקס נורדאו בקונגרגס הציוני השני לטיפוח "יהדות השרירים" לבין הרעיונות של אנשי העלייה השנייה על כיבוש העבודה. במאמר התיחסות למקורות הההשפעה הרעיוניים שמהם שאב נורדאו את הביקורת שלו על היהודי כמייצג שכלתנות ותיאור ההשפעה שהייתה למפגש של אנשי העלייה השנייה עם המציאות הארץ ישראלית.  /למידע מלא...

השאיפה לחיי שיתוף וראשית הגשמתה בעלייה השנייה : דעות ועדויות

מילות המפתח: עלייה שנייה, קבוצה (התיישבות), דגניה א', בוסל, יוסף
חקירת הממצאים בשאלה האם ראשיתה של ה"קבוצה" באידיאולוגה מנחה או שהיא צמחה מתוך התנאים והקשיים של הפועלים בעלייה השנייה. המסקנה של המאמר היא שמייסדי הקבוצה עלו ארצה עם נכונות או רצון לבנות בה חיים חדשים גם מבחינה חברתית, חיים של שוויון כלכלי וחברתי. /למידע מלא...