מחיבת ציון אל הציונות: ז

מילות המפתח: ארץ-ישראל, ציונות
השימוש במילה "ציונות" כקול-קורא למען יישוב ממשי של ארץ-ישראל לא מופיע לפני שנות השמונים של המאה הי"ט. רק עם הקמתן של אגודת חובבי ציון הפך המושג לאידיאולוגיה שבטאה שתי מגמות: שאיפה לארץ-ישראל כנגד הכיוון שדגל בהגירה לארצות הברית ואהבה לארץ.   /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ח

מילות המפתח: ציונות
תוך כדי השימוש במונח ציונות נופו לו משמעויות רעיוניות חדשות, למשל הזיקה לארץ ישראל ובהמשך, ההתארגנות כמפלגה מדינית הנלחמת על השגת מטרותיה. אולם הניסיונות ליצור ארגון כולל לתנועה הלאומית לא הצליחו עד הופעתו של הרצל. /למידע מלא...

בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד"

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, אוטופיה, אלטנוילנד (ספר)
על הרומן האוטופי "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה-חדשה) שכתב בנימין זאב הרצל, ועל דרכו של הרצל אל הרעיון לפיו הקמתה של מדינה ריבונית היא פתרון לבעייתו של העם היהודי. /למידע מלא...

חג החנוכה : משמעויות והדגשים

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), חנוכה, ציונות, כסלו (חודש), חשמונאים
ראשיתו של חג החנוכה בניצחון החשמונאים על היוונים, אך במהלך השנים קיבל חג החנוכה משמעויות והדגשים שונים. למעשה, אופיו של חג החנוכה כחג לאומי של ניצחון צבאי היה מוצנע מאוד במשך רוב שנות ההיסטוריה היהודית – עד לעליית התנועה הציונית בסוף המאה ה-19... /למידע מלא...

בנימין זאב (תיאודור) הרצל ופועלו

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
על בנימין זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904) - נקודות ציון בחייו, על השפעת האנטישמיות על פועלו, ועל מפעלו הציוני. /למידע מלא...

הקיסר הגרמני, וילהלם השני, והתוכנית הציונית

מילות המפתח: ציונות, וילהלם השני
על הקיסר הגרמני, וילהלם השני, והתוכנית הציונית (המאה ה-19). /למידע מלא...

דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : הציונות והקמתה של מדינת ישראל

מילות המפתח: ציונות, הגירה, עלייה וקליטה, קהילה יהודית בתפוצות, אוכלוסייה יהודית
לציונות הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה היהודית בת זמננו מבחינות רבות ושונות. אין כמעט תחום בקיום היהודי, שלא השתנה, בצורה זאת או אחרת, כתוצאה מעלייתה של הציונות ומהקמתה של מדינת ישראל. בין אלה כדאי לציין במיוחד את המהפכה הדמוגרפית, שעוצבה על-ידי הציונות. /למידע מלא...

אחד העם - שבת וציונות

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), ציונות, אחד העם, שבת
כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".  /למידע מלא...