בית הלל ובית שמאי

מילות המפתח: בית הלל, בית שמאי
מידע על היחס למחלוקת בתקופת הלל ושמאי, ועל היחסים בין בית הלל ובית שמאי שלמרות המחלוקות העמוקות  לא הפכו לשתי חברות נפרדות. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

בין בבל לארץ ישראל : עולם התלמוד ועימותים אידיאולוגיים בהיסטוריוגרפיה של העת החדשה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, היסטוריוגרפיה יהודית
המאמר דן בגישות השונות לחקר התלמוד - הגישה האורתודוכסית מחד וגישת  "חכמת ישראל".  המאמר בא לבחון  כיצד הגישות השונות השפיעו  על החוקרים בני המאה הי"ט הן בגבולות עיסוקם ההיסטוריוגרפי והן בכיווני חקירתם.  /למידע מלא...

המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

"שבט ומחוקק" : על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, מנהיגות
המאמר מתאר את ההבדלים שבין ההנהגה בארץ-ישראל לבבל לאחר חורבן בית המקדש השני. למרות הדמיון שבין שני המרכזים – נשיאות וחכמים בא"י וראשות הגולה וחכמי הישיבות בבבל, קיימים כמה הבדלים ביניהם. המאמר מתמקד בהבדלים של רציפות היסטורית, עוד מימי בית המקדש השני, לעומת מוסדות חדשים; מוסד כפול מראשיתו, לעומת התפצלות הדרגתית וכן העברת תפקיד בירושה, לעומת מינוי ע"פ כישורים בלבד. /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

לחיות עם המחלוקת

מילות המפתח: בית הלל, בית שמאי, מחלוקת, משנה. יבמות
המאמר עוסק בסוגיה בדף יג מסכת יבמות, סביב המשנה המתארת את המחלוקות הקוטביות בין בית שמאי ובית הלל – ואת העובדה שעם המחלוקות, הצליחו הבתים לחיות אלה עם אלה. עיון בסוגיית הגמרא מראה את אי הנחת שלה ממצב המחלוקת, בו התורה נעשית כשתי תורות, והעם נעשה אגודות-אגודות.  /למידע מלא...

לפי דעתו של בן

מילות המפתח: חינוך, בית הלל, בית שמאי, נזירות (יהדות), תלמוד בבלי. נזיר
המאמר עוסק בסוגיית "האיש מדיר את בנו בנזיר" שבדף כח ע"ב במסכת נזיר בתלמוד הבבלי. בית שמאי ובית הלל נחלקו בשאלה האם אב יכול ליצור עבור בנו הקטן נדר נזירות, מחלוקת המשקפת הן את שיטותיהם הייחודיות של שני הבתים, והן את מהותה של הדרת נזירות זו כפעולה חינוכית מיוחדת. /למידע מלא...