תכשיטים מתל אל עגול : תליונים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית
תליוני זהב מתקופת הברונזה מאוחרת ב'. נמצאו במטמון שנתגלה בתל אל עגו'ל (שיש המזהים אותו עם שרוחן המקראית הנזכרת ביהושע, ו', 19). מטמון זה הוא העשיר והיפה במטמוני התכשיטים שנתגלו בארץ ישראל. על פי חלקי זהב לא מעובדים שנתגלו לצד התכשיטים ניתן לקבוע שהתכשיטים עוצבו בידי בעלי מלאכה כנענים. עם זאת ניכרות בהם השפעות של עמי האזור האחרים.  /למידע מלא...

קנקנית אגסית מיקנית

מילות המפתח: כלי חרס עתיקים
כלי חרס מתקופת הברונזה המאוחרת ב. נמצא בתל אשקלון. /למידע מלא...

כתובת נקבת חזקיהו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חזקיהו (מלך יהודה), נקבת חזקיהו
כתובת שנתגלתה בפתח נקבת חזקיהו בירושלים. גובה – 20 ס"מ. רוחב – 62 ס"מ. תארוך – סוף מאה ח' לפני סה"נ. /למידע מלא...

שנהבים משומרון : אריות

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, שנהבים, שומרון (יישוב עתיק)
אריות עשויים שנהב מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצאו בחפירות בשומרון. השנהב הוא חומר יקר ופרטי נוי עשויים שנהב מעידים על העושר של התושבים שהתגוררו במקום.  /למידע מלא...

גביע כסף מעין סמיה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כלי כסף עתיקים
בעין סמיה שליד רמאללה נתגלה בבית קברות גדול גביע ייחודי עשוי כסף דק ועליו ריקוע עם עיטורים. גובה – 8 ס"מ . קוטר – 25 ס"מ. תארוך - ברונזה תיכונה  2,200 – 2,000 לפני סה"נ.  /למידע מלא...

מעין הגיחון בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח, ירושלים העתיקה
מעיין הגיחון הוא מקור המים המרכזי של עיר דוד, ירושלים העתיקה. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, היטה חיזקיהו את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה.  /למידע מלא...

גן ארכיאולוגי בתל באר שבע

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל באר שבע
בתל באר שבע נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפני סה"נ).  בתל הוקמה בעת ההיא עיר מינהל מבוצרת, הכוללת מחסנים, מבני ציבור ומפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מוצג מיוחד במינו הוא מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר.  /למידע מלא...

המצודה בתל ערד

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל ערד
החלק העליון של העיר הקדומה ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה. ותפקידן היה לשמור על הדרך העוברת בסמוך לערד.  /למידע מלא...