מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ה

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר בוחן את השאלה מה היו הגבולות הראליים של מדינת יהוד. לפי כל המקורות העומדים לרשותנו הגבולות היו קטנים ומצומצמים הרבה מן הגבולות האוטופיים של ממלכת יהודה, כפי שרצו, או קיוו, שבי-הגולה  שיהיו.  /למידע מלא...

מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ו

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
הממצא הארכיאולוגי החומרי ממדינת יהוד בתקופה הפרסית מלמד כי למרות שאיפתם של שבי הגולה לעצב את חייהם כהמשך של ממלכת יהודה, ככל שחלף הזמן גברה ההשפעה הנוכרית על החיים והתרבות במדינה. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר מתאר את נושא המאמר : ברור המושגים "עם" ו"ארץ" בתקופת שיבת ציון, ואת הקושי בהפרדה בין ההיסטוריה של התקופה להיסטוריוגרפיה שלה. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : א

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר מתאר את המרכזים היהודיים שהיו בתקופת שיבת ציון. מרכזים אלו היו שונים באופיים ובמנהגיהם. על כן השאלה "מיהו עם ישראל" העסיקה את בני התקופה. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ב

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
חלק זה של המאמר דן בויכוח שבין גולי יהודה לתושבים הנותרים בה בשאלה מיהו עם ישראל האמיתי, כפי שפולמוס זה משתקף בנבואת יחזקאל, ירמיהו ישעיהו השני. /למידע מלא...

עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ג

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. זכריה, תנ"ך. חגי
חלק זה של המאמר דו ביחס של נביאי שיבת ציון, חגי וזכריה לשאלת הזהות הלאומית. חגי וזכריה אינם דנים בבעית הזהות ואין הם מתמודדים באופן ישיר עם השאלות בנושא זה . אולם, מתוך נבואותיהם ניתן ללמוד כי לשיטתם גם שבי ציון וגם הנותרים בארץ הם חלק מעם ישראל. /למידע מלא...

מוטבים של נוף וחקלאות מימי שיבת ציון : זרע השלום (לזכריה פרק ח')

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. זכריה
אחת ההתמודדיות שעמדו בפני השבים מבבל בתקופת שיבת ציון הייתה הצורך בשיקום החקלאות ביהודה. המאמר מראה כי בנבואות מתקופה זו יש עדויות לכך. חלק זה של המאמר מסביר את הביטוי "זרע שלום" המופיע בזכריה. ביטוי זה קושר בין ההצלחה החקלאית למצב העם והארץ. /למידע מלא...

מוטבים של נוף וחקלאות מימי שיבת ציון : החקלאות בזמנו של מלאכי

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. מלאכי
המאמר עוסק בתקופתו של מלאכי הנביא ומציע לקבוע את זמנו על פי תאורי החקלאות המופיעים בספר. לפי תאור מצב החקלאות ביהודה ייתכן כי מלאכי נבא בפרק הזמן שבין חגי וזכריה לבין פעילותם של עזרא ונחמיה. /למידע מלא...