סיני ויציאת מצרים : בחירה בחיים בלב אי ודאות

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יציאת מצרים
קריאת סיפור יציאת מצרים וברית סיני כסיפור היסוד הלאומי שלנו. יציאת מצרים מבטאת לא רק את ייסוד החופש והשחרור אלא גם את אי-ודאות, את הרוע השרירותי ואת המקריות הבלתי ניתנת לחיזוי של ההיסטוריה האנושית. כוחו של סיפור יציאת מצרים הוא בברית סיני, שהפכה את חווית השיעבוד הלאומי מתודעה של קרבן לדרישה מוסרית.  /למידע מלא...

'המלאך' בקהלת ה, ה לאור נוסחת ויכוח חכמתית

מילות המפתח: תנ"ך. קהלת
החלק הראשון של המאמר דו בנוסחת הויכוח "אל תאמר" ומראה את השימוש המקראי בנוסחה עתיקה זו. החלק השני מציע הבנה חדשה של קהלת ה 5 "אל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא" לאור מסקנות הדיון שבחלק הראשון. /למידע מלא...

הרקע המיסופוטאמי של קהלת ד, ט-יב

מילות המפתח: עלילות גלגמש, תנ"ך. קהלת
המאמר דן בהשפעות מסופוטמיות הקיימות בספר קהלת, ומתייחס בעיקר לנתונים לשוניים וצורניים של היצירות הספרותיות. המאמר בוחן שני קטעים מספר קהלת: א. יחידת הפסוקים ט 9-7 המזכירים את עצותיה של בעלת המסבאה לגלגמש בנוסח האכדי של העלילה. ב. פשרו של הביטוי 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק' שבספר קהלת (ד 12) הדומה להפליא לביטוי שנאמר על ידי גלגמש לידידו אנקידו. ההשוואה לעלילת גלגמש מבהירה את כוונתו המקורית של הביטוי. /למידע מלא...

ידיעות חדשות על מקור 'החוט המשלש'

מילות המפתח: תנ"ך. קהלת, שפה אכדית
המאמר מציג מקור חדש באכדית המקשר בין הטקסט השומרי מראשית האלף השני לפנה"ס לבין ספר קהלת שנכתב כאלף שנה מאוחר יותר. הטקסט האכדי המשוחזר במאמר שייך לחלק של עלילות גלגמש בגרסא האכדית שלו ומכיל את הביטוי 'החוט המשולש'. הופעתו של הביטוי ביצירה הזו שופך אור על המוטיב הקיים בטקסט השומרי הקדום ובאופן ישיר גם על הביטוי המוכר מקהלת 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק' (ד 12).  /למידע מלא...

לאה גולדברג מדברת עם קהלת, או: חכמת הציפור המזמרת

מילות המפתח: מוטיבים בספרות, גולדברג, לאה, דימוי (ספרות), תנ"ך. קהלת
המאמר מנתח את שירי סוף הדרך שחיברה לאה גולדברג ומציע לראות בהם דיאלוג עם קהלת. גולדברג מציעה דרך  חיים חלופית לפסימיות של קהלת ודרך השינוי בדמותו של הזקן בשיר היא מעמתת את תפיסתה מול תפיסתו של קהלת. /למידע מלא...

מבוא לפרשת הבריאה : סיפורי בריאה קדומים

מילות המפתח: מיתוס, בריאת העולם, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית
במיתוסים של המזרח הקדום השתמרו סיפורי בריאה קדומים. דף המידע מתאר את המיתוס השומרי, האכדי, המצרי, האוגריתי והפיניקי. סיפור הבריאה בבראשית א' יונק ממיתוסים קדומים אלה אך השקפת העולם שלו שונה מהם באופן מהותי בכל הקשור לתפיסת האלוהות ולמעמד האדם. /למידע מלא...

מבוא לפרשת הבריאה : תפיסת הבריאה בישראל - הייחוד והשוני

מילות המפתח: בריאת העולם, פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות
סיפור הבריאה המקראי שונה באופן מהותי מסיפורי הבריאה במיתוסים של המזרח הקדום. האמונה המקראית דוחה שתי תפיסות יסוד של האמונה האלילית: לפי האמונה האלילית האלים מולידים כבני אדם ולוחמים ומנצחים כבני אדם. לפי המונותאיזם המקראי, האל האחד אינו חלק מהטבע של רבייה ומאבקי כוח. הבדלים השקפתיים אלו יוצרים את ההבדלים בסיפורי הבריאה. /למידע מלא...

הלעג לאלילות בפרקים מ- מח

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, תנ"ך. ישעיהו
מבוא לישעיהו מ- מח. פרקים אלו בנבואות ישעיהו השני עוסקים באלילות. דף המידע משווה בין ההתיחסות של ישעיהו בן אמוץ לאלילות ובין ההתיחסות של ישעיהו השני. ישעיהו בן אמוץ רואה באלילות תפישה אידאולוגית פסולה הנובעת מגאווה אנושית. ישעיהו השני לועג לאלילות שהיא מעשה ידי אדם ולא כוח רוחני. ההשוואה לספרות מסופוטמית עשוי ללמד על הרקע הספרותי של התיאורים בפרקים אלו.  /למידע מלא...