שבת - שמיטה - יובל : מקורן ומשמעותן של שבת שמיטה ויובל

מילות המפתח: שבת, שמיטה, יובל, משפט המזרח הקדום
המאמר עוסק בהרחבה בטענה שהשבת, השמיטה והיובל הם מוסדות קדומים שנהגו כבר בימי הבית הראשון. הטענה מבוססת על עיון בכתוב המקראי ועל המקבילות המסופוטמיות. /למידע מלא...

לתפיסת החוק בישראל ומחוצה לו

מילות המפתח: משפט המקרא, משפט המזרח הקדום
היצירה הספרותית במזרח הקדמון נחלקת לשני סוגים: ספרות דתית שנוצרה על ידי הכוהנים במקדש, וספרות חילונית שנוצרה על ידי הסופרים בחצר. החוק החברתי הוא חלק מהספרות החילונית. במזרח הקדום הייתה הפרדה ברורה: עניינים שבין אדם לאלוהים שייכים לתחום הדת והם ענייניו של האדם הפרטי, ואילו עניינים שבין אדם לחברו שייכים למדינה ועליהם מפקח המלך. תפיסה זו מנוגדת לתפיסה המקראית שבה גם החוק החברתי וגם החוק הפולחני הם מכוח סמכותו של האל. /למידע מלא...

מתי משתחרר העבד המקראי?

מילות המפתח: משפט המקרא
דף המידע מתאר את ההבדלים בחוק העבד בין קבצי החוקים השונים במקרא: שמות כא, ויקרא כה ודברים טו. חוקר המקרא ולהויזן משער כי החוקים השונים משקפים תהליך בהתפתחות החוק, תהליך שיש בו שלב של מהפכה לטובת זכויות העבד, הבאה לידי ביטוי בחוק בדברים, ושלב של התפכחות והתאמת החוק לצרכי החברה- כפי שמשתקף בחוק בויקרא. /למידע מלא...

ערי מקלט על פי ספר דברים יט

מילות המפתח: משפט המקרא, עיר מקלט
חוק ערי המקלט בדברים יט שונה מהחוק בבמדבר לה. דף המידע מציג את ההבדלים המרכזיים ודן בשאלה- מדוע יש הבדלים בין הספרים. /למידע מלא...

מידה כנגד מידה

מילות המפתח: משפט המקרא, משפט המזרח הקדום
הטקסט מסביר את עקרון הענישה "מידה כנגד מידה" ומדגים אותו באמצעות חוקי חמורבי. /למידע מלא...

מהו חרם

מילות המפתח: משפט המקרא, חוק החרם, מישע (מלך מואב)
הטקסט מסביר מהו ה"חרם" המקראי על פי כתובים מקראיים ועל פי מצבת מישע מלך מואב. /למידע מלא...

חוק החרם בספרות חז"ל

מילות המפתח: משפט המקרא, חוק החרם
חוק החרם בדברים כ' הוא חוק קשה מבחינה מוסרית ולכן חז"ל פרשו אותו שלא על פי הפשט ולשיטתם למעשה לא בוצעה השמדה מוחלטת של עמי כנען אלא ניתנה אפשרות של כניעה. גם לפי מחקר המקרא המודרני, השמדה כזו לא בוצעה, זאת משום שהחוק נוסח שנים רבות לאחר תקופת הכיבוש אליה הוא מתייחס. /למידע מלא...

חובות שבין אדם לאלוהיו : הבחנה בין ימי חול ליום המקודש

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), שבת, חגים ומועדים (נצרות), חגים ומועדים (אסלאם)
שלוש הדתות מעניקות מעמד מיוחד לאחד משבעת ימי השבוע. ביהדות ניתן מעמד זה לשבת, בנצרות ליום ראשון ובאסלאם ליום שישי. הטכסט דן במאפיינים המשותפים ובמאפיינים הייחודיים ליום זה ביהדות, בנצרות ובאסלאם. /למידע מלא...