מעדותם של מנחם ואמי לוש על חוסר היכולת לספר על מה שעבר על ניצולי השואה

מילות המפתח: ניצולי השואה, שואה והחברה הישראלית
"בין אנשים שעברו שואה אין דיבורים, כי אין צורך. מי שעבר שואה אני יודע בדיוק מה הוא עבר, אני לא יודע את הפרטים בדיוק, אבל אני יודע מה הוא עבר, כי אני יודע מה שאני עברתי, לכן אין צורך לדבר על זה." מעדותם של שני האחים מנחם ואמי לוש על השתיקה בנושא השואה. /למידע מלא...

מעדותה של אדית אטלינגר על יום השחרור באיטליה

מילות המפתח: ניצולי השואה, יהודי איטליה
אטלינגר אדית, ילידת איטליה, 1924. בעדותה מתארת אדית את ימי השחרור, בריחת הגרמנים וכניסת כוחות הברית לאיטליה. /למידע מלא...

שלילת הקיום היהודי בפולין אחרי השואה – אבא קובנר

מילות המפתח: ניצולי השואה, קובנר, אבא
קריאתו של אבא קובנר נגד השבת החיים היהודיים לפולין לאחר השואה "... לא להשאיר יהודים בבית-הקברות האירופי". /למידע מלא...

מזיכרונותיה של מאשה גרינבאום על מחנה העקורים בברגן-בלזן

מילות המפתח: ניצולי השואה, מחנות פליטים
ביום 15 באפריל 1945 שוחרר מחנה ברגן-בלזן בידי החיילים הבריטים. מזיכרונותיה של מאשה גרינבאום על הימים שלפני השחרור ואחריו. /למידע מלא...

מעדותו של אלעזר אדלר על יצר החיים במחנות העקורים

מילות המפתח: ניצולי השואה, מחנות פליטים
אלעזר אדלר נולד ב-1923 בבלז שבפולין. לאחר המלחמה שהה במחנות עקורים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה. בעדותו מתאר אלעזר את השיקום המהיר והרצון לחיים שאיפיין את הניצולים.  /למידע מלא...

אכזבת הניצולים במחנות העקורים מהופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים

מילות המפתח: ניצולי השואה, ארגונים יהודיים, מחנות פליטים
הסיבה להופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים במחנות העקורים נעוצה בעובדה שכוחות בעלות-הברית סירבו להתיר לארגונים אזרחיים לפעול באזורי שליטתם, לפחות בשלושה או בארבעה החודשים הראשונים שלאחר השחרור. /למידע מלא...

על הקשיים בחיי היומיום של העקורים

מילות המפתח: ניצולי השואה, מחנות פליטים
דמותם של העקורים כפי שהצטיירה בעיני השליחים מן הארץ, שהגיעו למחנות כדי להתוודע אל שארית הפליטה ולתהות על קנקנה. /למידע מלא...

ראשית חדשה: שארית הפלטה כישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945

מילות המפתח: ניצולי השואה, זהות יהודית, ציונות ושואה, מחנות פליטים
המאמר דן בתפקידה של שארית הפלטה בעיצוב ההיסטוריה היהודית שלאחר השואה. מהמחקר עולה כי המחנות היוו מעין מודל של מעבר הדרגתי מאירופה לחיים חדשים בישראל ובאמריקה. הוא מראה כיצד נוצר במחנות מוקד של זהות זיכרון, נוצרה קהילת זיכרון. המאמר מצביע על המנגנון המיוחד והחד-פעמי שנוצר ב"חברה במעבר". במנגנון הזה – החל תהליך עיצובה המורכב של זהות לאומית יהודית חדשה, פוסט-שואתית. /למידע מלא...