הר הזיתים

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), הר הזיתים
על הר הזיתים שנמצא מול ירושלים. /למידע מלא...

קברות המלכים

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), מערות קבורה
על מערות הקבורה של בני משפחת מלכים בצפון ירושלים. /למידע מלא...

ירושלים במאה ה- 19

מילות המפתח: אימפריה עותומנית, ירושלים (יישוב עירוני)
על ירושלים במאה ה- 19 - על יחס השלטון העות'מאני לאוכלוסיית העיר, על הגידול באוכלוסייה ועל היציאה מהחומות. /למידע מלא...

"בצלאל" : תחילתה של אמנות א"י

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), שץ, בוריס (דב), בצלאל, בתי ספר לאמנויות
צמד הבנינים התאומים ברחוב שמואל הנגיד 12-10 בירושלים, איכלס את בית-הספר לאמנות ולמלאכות "בצלאל" ובית הנכות הלאומי "בצלאל" – החל מראשית המאה. הפרופ' בוריס שץ, אמן בעל חזון, הניח כאן את היסוד ללימוד האמנות והתווה את דרכם של אמנים נודעים בראשית דרכם. /למידע מלא...

משכנות שאננים - השכונה הראשונה מחוץ לחומות

מילות המפתח: מונטיפיורי, משה, ירושלים (יישוב עירוני), משכנות שאננים (ירושלים)
שכונת משכנות שאננים שוכנת בירושלים מול חומת העיר העתיקה ומגדל דוד, במורד שמעל ברכת הסולטן. השכונה, שנוסדה בשנת 1860, נבנתה ביוזמת השר משה מונטיפיורי מכספי העזבון של הגביר יהודה טורא מארה"ב. מעל לשכונה נבנתה על-ידי מונטיפיורי טחנת-קמח שפעלה בכוח הרוח, לרווחת תושבי ירושלים. /למידע מלא...

בית ביאליק : "טירתו" של המשורר הלאומי

מילות המפתח: ביאליק, חיים נחמן, תל-אביב (יישוב עירוני), סופרים עבריים
חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, עבר לדור בתל אביב בביתו ברחוב הנקרא על שמו - רחוב ביאליק - במספר 22 - בשנת 1926. הבית מצטיין ביופיו, ובמשך שנים רבות, מאז 1937, שימש חדר עיון לתלמידים. /למידע מלא...

בית שלוּש - היציאה מחומת יפו

מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), יפו (יישוב עירוני), שלוש, אהרן, נווה צדק
ברחוב שלוש 32, בנוה צדק, ניצב הבית היהודי הראשון שנבנה מחוץ לחומת יפו העתיקה. הבית נבנה על-ידי ר' אהרן שלוש, בן למשפחה שעלתה מאלג'יר ב- 1840. לאחר טלטולים בכמה מקומות בארץ, נאחזה המשפחה ביפו ובניה היו מנכבדי הקהילה ומעשיריה. /למידע מלא...

מלחמת בתי החולים

מילות המפתח: מונטיפיורי, משה, בתי חולים, ירושלים (יישוב עירוני), ואלאך, משה
עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.  /למידע מלא...