מפת התיישבות בחבל לכיש 1956

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש
לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...

רחוב הרצל בתל אביב, ובקצהו - גימנסיה הרצליה

מילות המפתח: התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), בתי ספר, גימנסיה הרצליה
הגימנסיה הוקמה ביפו בשנת 1905 בשם "הגימנסיה העברית".
בשנת תרס"ט-1909 עברה הגימנסיה מיפו לשכונה החדשה, לרחוב הרצל, וקיבלה את שמה החדש - גימנסיה הרצליה - על שם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הגימנסיה שימשה כמרכז החינוך והתרבות של השכונה החדשה - ולאחר מכן של העיר תל אביב.
בשנות ב-60 נהרס בניין הגימנסיה, ובמקומו נבנה מגדל שלום. /למידע מלא...

ראש פינה

מילות המפתח: התיישבות, ראש פנה (יישוב כפרי)
שנת 1890 בערך. /למידע מלא...

בול ובו נוף המושבה ראש פינה

מילות המפתח: התיישבות, ראש פנה (יישוב כפרי)
הבול יצא לאור לרגל 80 שנה לייסוד המושבה.
יום ההופעה: כו בניסן תשכ"ב (30 באפריל 1962). /למידע מלא...

'בארץ מולדתי', ציור של שמעון זלניק (גלויה, לבוב, ראשית המאה ה- 20)

מילות המפתח: ארץ-ישראל, התיישבות, חריש
הציור מתאר חקלאי יהודי חורש באדמת ארץ ישראל.  /למידע מלא...

שכונות ראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, גלויה בהוצאת מונסון, ירושלים, ראשית המאה ה- 20

מילות המפתח: התיישבות, ירושלים (יישוב עירוני)
החל מאמצע המאה התשע עשרה החלו להתרחש תהליכי שינוי בארץ ישראל, ובמרכזם תחילת בנייתה של ירושלים חדשה מחוץ לחומות.  /למידע מלא...

הברון אדמונד דה רוטשילד, 'הנדיב הידוע'

מילות המפתח: הברון רוטשילד, התיישבות, עלייה ראשונה
רוטשילד בנימין אדמונד דה ( 1934-1845), יליד פריס, בעל תואר ברון, נודע בזכות הסיוע שהעניק למושבות העלייה הראשונה כאשר נקלעו לקשיים כלכליים שאיימו על הישרדותם. במתן הסיוע למושבות העדיף להופיע בכינוי "הנדיב הידוע" ולא בשמו המלא. יישובים אחדים נקראו בארץ על שם בני משפחת רוטשילד, ובהם בנימינה וזכרון יעקב – על שם אביו, ומזכרת בתיה – על שם אמו.   /למידע מלא...

כרזת יום העצמאות התשמ"ב (1982)

מילות המפתח: יום העצמאות, התיישבות, כרזות
הכרזה הופקה לציון יום העצמאות השלושים וארבעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים להתיישבות הציונית בארץ ישראל, וניתן לזהות בה שלבים שונים בבניין הארץ: אניה המסמלת את העליה לארץ, חלוץ החורש את אדמתו, בתי מגורים ועוד. /למידע מלא...