אמנות ומשמעות בנאום אביגיל

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, אביגיל (דמות מקראית)
ניתוח ספרותי של נאום אביגיל (שמואל א כה). בנאום משכנעת אביגיל את דוד שלא לפגוע בבני ביתה. המאמר עומד על האמצעים הרטוריים והאמנותיים הרבים שבנאום ועל הקשר בינו ובין הפרקים הסמוכים. /למידע מלא...

השיח במחזור הסיפורים על יוסף

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, תנ"ך כספרות, יוסף (בן יעקב)
סיפורי יוסף (בראשית ל"ז- מ"ה) עשירים בדיאלוגים. המאמר מצביע על התפקיד הספרותי של הדיאלוגים ועל משמעותם תוך ניתוח ספרותי ופרשנות של שיחות רבות מתוך מחזור הסיפורים. /למידע מלא...

שלוש וריאציות על מות שאול

מילות המפתח: שאול (המלך), תנ"ך. שמואל, תנ"ך. דברי הימים
סיפור מותו של שאול המלך מופיע בשלושה מקומות במקרא. בשמואל א ל"א- בפי המספר המקראי. בשמואל ב א'- בפי הנער העמלקי המדווח לדוד. בדברי הימים א י'- בפי המספר. הדיווחים שונים זה מזה ויש בניהם סתירות וחוסר התאמות. המאמר סוקר אפשריות שונות לפתרון ומתאר את ההבדלים העקרוניים בין ספר שמואל לספר דברי הימים המתגלים גם בפרשיה זו. /למידע מלא...

פגישות ליד הבאר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, בארות
המאמר דן בשלושה סיפורים של פגישות ליד הבאר ובהבדלים בינהם: פגישת אליעזר עבד אברהם עם רבקה (בראשית כ"ד), פגישת יעקב עם רחל (בראשית כ"ט) פגישת משה עם בנות יתרו (שמות ב) .ההבדלים בין הסיפורים ותפקיד הבאר בסיפורים מתבארים על ידי הבנת הרקע השונה של הסיפורים וטיפוסי הבארות השונים שבכל אחד מהם. ההבדלים שבין הסיפורים מרומזים ב"מילות מפתח" שהצניע המחבר בכל סיפור וסיפור.  /למידע מלא...

שתי מילים מנחות בסיפור יציאת מצרים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, יציאת מצרים
המאמר מצביע על שני שורשים מנחים בסיפור יציאת מצרים: ח.ז.ק וכ.ב.ד ועל משמעותם. /למידע מלא...

הקדשת שאול למלך על ישראל

מילות המפתח: שאול (המלך), מלוכה (מקרא), שמואל (הנביא)
המאמר עוסק בסיפור משיחת שאול למלך על ידי שמואל (שמואל א ט'). המאמר דן הן בהיבט הספרותי והן בהיבט הראלי של הסיפור. הסיפור מכיל מוטיבים ספרותיים שנועדו להעברת המסר ששאול הוא בחיר האלוהים. הסיפור מכיל עדויות על טקס ההמלכה שמתבררות על רקע מקבילות מקראיות ומסופוטמיות. /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
ההקדמה לפרק הראשון עוסקת בסגנון המקראי, ומבארת מונחי יסוד הקשורים לניתוח הספרותי של יחידה. המחבר גורס כי כל סיפור בנוי משלושה מישורים, והדרך הטובה ביותר לדיון בסגנון, הוא ניתוח סגנוני של יחידה סיפורית שלמה. /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הצליל והמקצב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
בפרוזה – ובכללה בסיפור – קיימות תופעות צליליות. חשיבותן בספרות המקראית גדולה במיוחד לאור הסברה, שחלק ניכר מספרות זו היה מלכתחילה ספרות שבעל-פה, אשר נועדה להישמע באוזן ולא להיקרא בעין. הדיון ברובד הקולי של המלים מבחין בין: הצליל כשהוא לעצמו ובין חזרה של צלילים.  /למידע מלא...