המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

ברית מילה

מילות המפתח: מצוות (יהדות), ברית מילה (יהדות)
מקור טקס ברית המילה הוא במקרא, הברית המקראית היא ברית הדדית והיא מהווה ביטוי מרכזי של הקשר בין עם ישראל לבין אלוהיו. המאמר מציג סקירה היסטורית החל מתקופת המקרא ועת העת החדשה ביחסם של היהודים למצוות המילה. כמו כן, המאמר מתייחס לסוגיית ההגדרה המשפטית של ברית המילה. /למידע מלא...

חיי הדת כהכשרה לקידוש השם : "מת מצווה" – "מצווה הדומה למת"

מילות המפתח: מצוות (יהדות), רבי יהודה החסיד (ספר החסידים)
תורת המוסר המוצגת ב'ספר חסידים' של ר' יהודה החסיד.  על מהותו של החסיד: מסירות הנפש הנדרשת מן החסיד היא מעין "קידוש השם" בזעיר אנפין. ההנחיה היא לנהוג בכל תחומי החיים על-פי העיקרון של "מת מצוה": יש להעדיף את המצווה המוזנחת על זו שרבים עוסקים בה, כי בכך מוקנה ערך נוסף לקיום המצווה. /למידע מלא...

ח'ליפה

מילות המפתח: אסלאם, כליפות, הנהגה דתית
לתואר ח'ליף יש יוקרה מיוחדת: הוא אינו מנהיג של מדינה או של אזור מוגדר אלא של כל קהילת המוסלמים. המאמר בוחן את התמורות שחלו בתואר ח'ליף מאז בטא מנהיגות פוליטית, המשמעויות המוסריות והדתיות שנלוו אליו, ביטולו והניסיונות להחיות תואר זה בימינו.  /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ב. מקורות הסמכות ויסודות הרבדים החברתיים

מילות המפתח: משיחיות, יהודי ארצות האסלאם, תורה (ספר), הנהגה דתית
תיאור העולם הרוחני של העם היהודי במאות ה- 12-7. התורה כמייצגת את דבר האל היתה מקור של סמכות מוחלטת וחכמי התורה הם שעמדו בראש הסולם החברתי. לימוד התורה וקיומה יצרו התבדלות מבני הדתות האחרות והתקווה לגאולה הייתה ערך מרכזי. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ג. המערכות הסטטיות - ההנהגה המרכזית הקדושה ואזורי רשותה

מילות המפתח: ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
המציאות הפוליטית בארצות האסלאם חזקה את דפוסי ההנהגה היהודית. המבנה הארגוני החברתי היה מרכזי והיררכי וכלל את הגאונים וראש הגולה שהיו אחראים כל אחד על האזור ברשותו. גם לישיבות היו אזורי השפעה מוגדרים שמהם קבלו תרומות ומינו דיינים. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ד. ביטויי השלטון העצמי של מוסדות ההנהגה המרכזיים

מילות המפתח: רס"ג, ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
עוצמתה של ההנהגה המרכזית של היהודים בארצות האסלאם באה לידי ביטוי בטקסים שהתקיימו בבבל כגון הכתרת ראש הגולה ובכינוס ההמוני ב'ירחי כלה'. בישיבה שבארץ ישראל היה המעמד בהר הזיתים בהושענא רבה המעמד הציבורי המרכזי. בין שני מרכזי ההנהגה, ארץ ישראל ובבל, פרץ במאה ה- 10 מאבק על הבכורה. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ה. ההנהגה העצמית בתפוצות ישראל בארצות האסלאם

מילות המפתח: קשרים בין קהילות יהודיות בתפוצות, יהודי ארצות האסלאם, הנהגה דתית
ליהודים בארצות האסלאם במאות ה- 12-7 היו מוסדות הנהגה מרכזיים, מוסדות מקומיים שהיו כפופים למוסדות המרכזיים ומוסדות מקומיים. במאמר תיאור מבנה החברה בקהילות, התגבשות הזהות המקומית ונושאי התפקידים בקהילה. /למידע מלא...