אסתר בארץ המראה : על הסימטריה והכפילות במגילת אסתר

מילות המפתח: תנ"ך. אסתר, תנ"ך כספרות
המאמר מנתח את מגילת אסתר מבחינה ספרותית ומראה באמצעות דוגמאות רבות כי מחבר המגילה משתמש באופן מודע בסימטריה ובהכפלה, הן במישור הלשוני סגנוני והן במישור הספרותי-עלילתי. אמצעים ספרותיים אלו מחדדים את רעיון ההיפוך בגורלם של הגיבורים במגילה. /למידע מלא...

סיפור ההתגלות בחורב (מל"א פרק י"ט)

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אליהו (הנביא)
ניתוח ספרותי של סיפור ההתגלות לאליהו בחורב (מלכים א יט). המאמר מראה כי הסיפור מורכב משלושה מוטיבים: בריחת הנרדף והמאוכזב למדבר ותשועתו ע"י המלאך, התגלות האלוהים לאליהו בחורב ו"משיחת" אלישע לנביא. כל אחד מהמוטיבים נושא אופי שונה ומקורו בסוג אחר של סיפורים.  /למידע מלא...

האישה בסיפורת המקראית- מיתווה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, נשים במקרא
המאמר סוקר את דרכי עיצוב דמותה של האישה בסיפור המקראי. הדפוסים הנשיים השונים המופיעים בסיפורים במקרא משרתים מטרות שונות בעיצוב העלילה. על פי רוב אין האישה נזכרת או מתוארת בהרחבה אם היא אינה משרתת את העלילה או מקדמת את מסריו של המחבר.    /למידע מלא...

כרם נבות : מקור הסיפור ומגמתו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אליהו (הנביא), נבות היזרעאלי
סיפור כרם נבות מופיע בשתי גרסאות בספר מלכים: מלכים א' כא ומלכים ב' ט. המאמר עומד על היחס בין שני הסיפורים, מגמתם וזמן חיבורם. /למידע מלא...

מוטיב הבגד בספורי שאול ודוד

מילות המפתח: דוד (המלך), שאול (המלך), תנ"ך כספרות
בסיפורי שאול ודוד בספר שמואל משמש הבגד כמוטיב חשוב. דף המידע מפרט את הסיפורים שבהם מופיע ה"בגד" ועומד על המשמעות שמוסיפה חזרתו של המוטיב לסיפור. /למידע מלא...

לבחינת סוגו הספרותי של ספר איוב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. איוב
המאמר דן בסיווג הספרותי של ספר איוב. עיקר מאמרו הוא תגובה לטענתו של חוקר הספרות ויליאם וודבי, הטוען כי ספר איוב הוא קומדיה. אהרוני טוען כי לא רק שספר איוב אינו קומדיה, אלא שיש בו מאפיינים של טרגדיה קלאסית, ואף של דרמה. /למידע מלא...

המלך במבט אירוני : על תחבולותיו של המספר בסיפור בת שבע ועל שתי הפלגות

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד), אוריה החיתי
במאמר זה, העוסק בתיאוריות קריאה ספרותית, מציגים המחברים  את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1).  לטענתם, המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.    /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...